אני בחדר שלי עכשיו, לא מצליחה לישון.

כי אני חושבת עליך.

[או שאולי זה סתם תירוץ לאינסומניה]

מדליקה את הסיגריה השלישית שלי, נכנסת למסך העריכה ומנסה לכתוב משהו.

עצם הבעיה היא שאני חושבת עליך.

במקום על עצמי?

אני חושבצ עליך [זה מה שקורה כשמקלידים עם סיגריה ביד] ולא מעיזה להתקשר, או לעשות משהו בקשר אלינו.

וככה, אני נותנת לך לחמוק.

בפעם השניה.

ועם עמה שאני ארצה, אני לא אעשה כלום בשביל שהקשר הזה יצליח.

אולי בגלל הכישלון הצפוי מראש,

אולי בגלל שרע לי איתך ועם איך שאתה גורם לי לנרגיש

ואולי בגלל שאני רוצה להיות לבד כרגע.

אני מכבה את הסיגריה בייאוש- אולי הכתיבה יותר תזרום עכשיו.

אני חושבת שקשה לי עם העובדה שאתה יותר אני מעצמי.

יותר שיכור, יותר מסטול, יותר יפה ונחשק, יותר מגובש על עצמך...

יותר הכל.

ובפעם הראשונה מזה הרבה זמן אני פוגשת את אני הקטנה והעלובה,

אני פוגשת את נל שמפחדת, מהססת.

נל הזאת מכיתה י', שלא מוציאה מילה, שלא רוצה להיות ליד אנשים.

רוצה להיות לבד.

אבל חושבת עליך...

ובפעם הראשונה זה הרבה זמן שאני באמת לבד.

כל כך רוצה להיות ביחד אבל יודעת שהיא רק עם עצמה.

ולא צריכה חברים,

ולא צריכה משפחה,

ולא צריכה מסגרת,

לא צריכה את עצמה בכלל.

לא צריכה כלום

אבל חושבת עליך.

אתה בטח יושב ושונא אותי עכשיו, איפה שלא תהיה.

בטח אומר לעצמך- "אני יותר מידי טוב בשבילה, לא מגיע לה אותי"

יודע מה?

אולי אתה צודק,

אבל זה באמת לא מעניין אותי כרגע.

דרך הטוהר שלך, טוב הלב והנחמדות שלך-

הברחת אותי ממך!

זה דבר אחד להיות בן אדם טוב. דבר די מדהים אפילו.

זה דבר אחר לגמרי לתת לטוב הלב הזה לצאת ממך ולתת כאפה לכל מי שסביבך.

תהית פעם למה אתה נקשר דווקא לכל אלה ששוברות לך את הלב ובורחות?

חשבת פעם למה כל מי שנמצא בחיים שלך פוגע בך?

אולי... רק אולי-

יכול להיות שזה בגלל שככה נוח לך?

יכול להיות שזה בגלל שככה אתה במיטבך?

אתה נהנה מזה,

אל תכחיש.

אתה נהנה לטעון בפני שוב ושוב שכולם פוגעים בך.

כן, גם אני. מצטערת, אתה פשוט דורש את זה.

אתה נהנה להיות בעמדה הזאת-

שכולם יגידו לך כמה אתה מדהים, ואיזה נשמה טובה אתה.

אתה אפילו אומר את זה על עצמך!!!!

לאורך כל החיים שלך אף אחד לא אמר לך את האמת, וחבל. אולי כדאי שאני אתחיל-

אתה אדם יהיר, פגיע, קטן ועלוב,

שכל האושר שהוא מפיק זה מלבכות לאנשים על זה שאנשים אחרים פגעו בו.

אתה אדם חלש, ורחוק? לא תגיע בעולם הזה.

ולא, זה לא בגלל שאתה כזה תמים כמו שאתה אומר-

זה בגלל שאתה אידיוט!

ואני? אני הטיפשה הכי גדולה בסיפור הזה.

יותר אידיוטית ממך.

כי אני זאת שהתאהבה.

אני, לא אתה- אני.

וזה לא עוזר לי כמה שאתה אידיוט, כי אני תמיד אהיה יותר.

אז אולי צדקת, מודה- בדבר אחד צדקת....

[את... בבקשה אל תגיבי. קשה לי וכואב לי ונמאס לי לשמוע את מה שיש לך להגיד לי]

אתה יודע, אני חושבת שאתה נהנה מזה.

אתה נהנה לשגע אותי, אתה נהנה להגיד לי כמה שאני לא בסדר.

אתה נהנה מכל המשחקי שליטה האלה.

ואני חשבתי שהאגו שלי גדול....

אני בדיוק בנקודה שרצית אותי-

שמוטה לרגליך, מוכנה למלא כל פקודה והוראה.

כל דבר שתגיד לי- אעשה

האם תנהג כמוני?

כמובן שלא.

אני לא מצפה אפילו.

זה בסדר, באמת.

אני מכבדת אותך, מכבדת את הפתיחות שלך.

פשוט לא בוטחת בך.

מעריכה את היושרה שלך, את העובדה שבאת אלי.

פשוט לא מאמינה לך.

אתה לא. אני יודעת שאתה לא כזה.

אני יודעת שאני ואתה לא סתם נפגשנו, לא סתם נקשרנו.

שום דבר בחיים לא קורה סתם- אתה לימדת אותי את זה.

אז למה אתה כזה?

ספר לי, תן לי לראות אותך באמת.

אני יודעת שאתה בוטח בי, פשוט לא עד הסוף.

למה זה ככה?

ספר לי מה עשיתי, או מה עלי לעשות.

אם יש משהו שאני יכולה להתגאות בו, אלה תחושות הבטן שלי.

אני יודעת שאתה לא הומו. אני יודעת שאתה רוצה ממני יותר מידידות.

אני שלך לנצח

אני יודעת שאתה יודע.

השאלה היא אם אתה שלי כמו שאתה אומר,

השאלה היא אם אתה כנה איתי כמו שהייתי רוצה להיות איתך.

אל תתן לי להיפגע שוב.

לא ככה.

מעולם לא הרגשתי תחושת פספוס שכזו. מעניין אותי אם גם את מרגישה את זה.

כן, את. שיושבת וקוראת את המכתב שלי כרגע.

נעצרת.

חושבת לעצמך 'היא בטח מתכוונת למישהי אחרת'.

אני לא.

כשזה זה אז יודעים.

מעניין אותי אם גם את יודעת.

את יודעת כמה אני לבד? איזה שאלה טפשית.. בטח שאת לא יודעת! איך תדעי? את בכלל לא מכירה אותי. את יודעת כמה כאב לי הלב בגללך? ואפילו אין לי זכות. מי אני כבר בשבילך, מי את בשבילי? שתי זרות. מעולם זרה לא גרמה לי לכאוב כמו שאת הצלחת. אני יודעת שלא התכוונת, בטח שלא התכוונת. בסך הכל יש מישהי שחשובה לך יותר. אז אל תתנצלי. פשוט תדעי שזה כואב, למרות שאין לי זכות.

הלוואי והכל היה שונה.

הלוואי ושתינו היינו חיות בעולם אחר. עולם מושלם. עולם רק שלי ושלך.

עולם בו זה היה יכול להצליח.

הייתי לוקחת אותך... לוקחת אותך לים. והייתי אומרת לך כמה אני אוהבת אותך, כמה טוב לי איתך, כמה את חשובה לי.

אני יודעת שאני אומרת את זה הרבה, לפחות חלק מזה, אבל אז באמת הייתי מתכוונת לזה, אז זה היה מצליח לי. לנו.

אני יודעת שאת קוראת את זה עכשיו.

יושבת מול המחשב ומחייכת לעצמך.

אומרת לעצמך- איזה מדהימה היא.

אני לא כזאת בלתי מושגת כמו שאת חושבת שאני.

אני כאן. את רק צריכה להתקרב קצת. להחזיק לי את היד. להסתכל לי בעיניים.

אם רק היית יודעת מה אני אעשה בשבילך.

אם רק היית יודעת כמה את חשובה לי.

כן, את.

[אני יותר.]

ירח שלי,

I hold it,I fold it
I throw it on the floor
I wrote it ,maybe I'm afraid 
that you'll be bored

It's very real and true and sad 
and hopeful just like me
It's one of those things I'll never tell
I'll carve it in a tree

I follow you.  I watch you
I thank god you're in my class
I picture us in the school bus 
and we're holding each others hands

I need a plan for you to fall 
in love with me and then
I'll make you marry me,I'll Wait

I never wear my glasses when 
I know that you can see me
You act as if I'm not around 
but deep down you must need me

I draw you, every single 
feature in my head
I try to do my homework 
but I dream of you instead

I need a plan for you to fall 
in love with me and then
I'll make you marry me, I'll Wait

I'll make you marry me
I'll make you marry me
I'll make you marry marry me

I'll wait

לי כבר נמאס לחכות,

                   מה איתך?

חשבתי על זה שלשום לפני שהלכתי לישון, שכל פעם שאני כבר יורדת ממנו הוא שוב רומז, אבל לא עושה כלום.

אז השיר הזה עלה לי לראש, WAIT של K'S CHOICE..

אני עדיין מתלבטת אם לכתוב לו אז זה באמת ולתת לו, או לשמור את הרעיון [הגרוע, סביר להניח] לעצמי.

נל.

לירח המלא שלי... לפני חודש כתבתי לך מכתב אמיתי ולא מובן, נטע לי סטייל לחלוטין, אותו מכתב שאתה שומר עד היום בארנק שלך [כן, זה מרגש אותי, למרות האדישות]

רציתי להסביר לך כמה דברים שמאד מובנים מאליו לשנינו.

ככה זה, במכתב אני חכמה, יש לי את כל המילים הנכונות.

רציתי להסביר לך שהסיבה שהייתי כל כך מגעילה אליך היא  כי ככה התמודדתי עם המצב.

הדחקתי את זה, אבל זה היה חזק ממני.

ידעתי שאני בקשר עם הרופא, אבל רציתי אותך.

כעסתי על עצמי, ולכן גם כעסתי עליך.

זאת הסיבה שהתייחסתי אליך כל כך מגעיל.

תקביל את זה לגן חובה, כשהיית מושך לכוסית של הגן בצמות?

אז סוג של משכתי לך בצמות,

רק בלי לרצות,

בלי לדעת,

ובלי שיהיו לך צמות.

[זה בסדר, אני מעדיפה אותך עם התספורת הצבאית]

אז כן, ירח שלי,

יש לי משהו אליך.

ואני מאד מפחדת להגיד לך את זה.

אני יודעת שגם אתה רוצה משהו ממני.

אבל לצערי אף אחד מאיתנו לא מספיק אמיץ בשביל להציף את זה

אז נמשיך ככה,

מתייסרים לנו במעגל של יחסים אפלטוניים לא אפלטוניים.

נחזיק ידיים בשקט- כדי שהחניכים לא יראו,

למרות שברור לשנינו שכולם יודעים יותר טוב מאיתנו שכן יש ביננו משהו.

הלוואי ותתעורר כבר, ירח.

כי אני ערה, מחכה לך כאן בעולם האמיתי,

מחכה שתתנפץ לך הבועה הנאיבית שאתה חי בה.

מחכה שתיכנס לבועה שלי-

היא הרבה יותר קודרת, אבל הסקס מצויין.