הנטע לי שאני מכירה, לא הייתה חושבת פעמיים.

היא הייתה עוזבת הכל ונוסעת אליך, ולו רק בשביל שלא תעלה על ההגה שיכור.

[למרות שגם לה זרמו אי אלו כמויות של אלכוהול בדם]

יש דברים שלא מתווכחים עליהם עם המצפון, גם אם זה רק ליתר בטחון.

רק שהפעם היא התווכחה, ונצחה.

הנטע לי שאני מכירה הייתה באה לאן שכתבת לה ב-SMS.

מחפשת אותך, וכשהייתה מוצאת- הייתה עומדת בצד ומחכה שתמצא אותה.

כי היא כזאת- היא לעולם לא תעשה את הצעד, גם עם אחד כמוך שהטיח את עצמו לרגליה עשרות פעמים.

הנטע לי שהייתה כאן לפני-

היא נעלמה.

אני לא יודעת מה עשית לה, אבל היא נעלמה.

חבל,

עד שלמדתי להסתדר איתה.

אני לא יודעת מה עשית, או מאיפה נכנסת לי פתאום לחייך,

אבל זה די ברור שעשית משהו.

משהו בלתי הפיך כנראה.

ויש לי את כל הסיבות להתעלם ממך, ולמחוק אותך מהזיכרון של הטלפון,

ולעשות כאילו לא הכרתי אותך מימי.

משהו בך מסקרן אותי.

משהו בי רוצה לחקור אותך.

להכיר אותך על כל רובד של האישיות שלך.

זה מחרפן אותי. מטריף.

זאת לא אני, זה איזה אלטר אגו שהדחקתי.

אותו אחד שיוצא רק בעזרת כמויות נדיבות של אלכוהול. [ושל דברים אחרים]

אנחנו מסתדרים ככה. כשאני אני רב הזמן והוא אני לכמה שעות בודדות.

ואז אתה הגעת.

אתה הפרת את כל האיזון, הרסת את כל היסודות.

אני עדיין לא סגורה על אם אני רוצה את זה ככה או לא,

אז בינתיים אני מאשימה אותך.

בוא נקווה ששנינו נהיה מספיק חכמים להתעלם אחד מהשני בימים הקרובים,

לטובת שנינו, אבל בעיקר לטובתי.