שקיעתה של הזריחה.

שאני לא הולכת לבכות על מה שהבן אדם הזה עושה לי.

שאני אהיה חזקה ואצחק עליו, במקום לבכות בגללו.

אני לא חושבת שזה קרוב ללקרות בזמן הקרוב.

אני לא מוציאה דמעות אומנם, אבל בפנים, עמוק עמוק בלב... הוא נשבר.

לא משנה העובדה שהוא כבר נשבר בעבר והחלים..עכשיו הוא נשבר שוב.

כמו אלף פעמים שהוא נשבר בעבר. אז זה לא כזה ביג דיל... 

זה חלק משגרה יומיומית. חלק מהחיים

חלק ממני השבר הזה.

אני בונה את עצמי כל יום מחדש..אז זה כבר לא משנה מה קרה אתמול, מה קורה עכשיו, מה יקרה אח"כ.

בכל מקרה הלב השביר שלי יצטרך להתמודד עם הדברים האלו..

אתה כלום בשבילי עכשיו