אסור בתחליט האיסור לתלות את האושר באנשים אחרים. כשאני תופסת את עצמי ברגעים של דיכדוך ובידידות אני מנסה בכל הכח לצאת מזה במהירות האפשרית.

אני יודעת שלא באתי לעולם הזה בכדי לעבוד ולקבל תואר. גם לא באתי לפה כדי לבכות על זה שאני לא אוהבת להיות לבד. כדי שהאדם לא יפול לבורות עמוקים הוא צריך שיהיה לו משהו לחיות בשבילו.

וכמה שהדבר הזה הוא בלתי מושג ורחוק ככה יותר טוב. כי לא יגיע המצב בו השגנו את מה שרצינו בקלות וצריך להתחיל לחפש דברים נוספים לחיות בשבילם.

אני מנסה לחשוב בשביל מה לחיות. ואני יכולה לחשוב אולי על עוד כמה שנים קדימה, כשאוכל ליעץ ולעזור לאנשים בתחום בו אבחר לעסוק בחיים. אבל כרגע...כרגע כל מה שאני רוצה זה לחיות את חיי היום יום השגרתיים, ולאהוב. אני לא רוצה להיות לבד. וכאן בה הפרדוקס, סוג של...האנשים שאני אולי היתי רוצה משום מה לא קופצים על ההזדמנות להיות איתי, וזה מוריד לי את הבטחון, כי אני יודעת שהאנשים האלה במיעוט. לא רוצה להיות אם אחד שלא רואה מעבר לגוף. לא רוצה יותר מידי דברים. למה זה צריך להיות כל כך מסובך? סה"כ רוצה לתת ולאהוב. אבל זהיותר מידי לבקש.

רק אופטימיות תעזור לי כאן.