בא לי פשוט לבכות.

ואני כותבת בשביל להרגיש טוב יותר.

זה נורא והיום לגלות שהחבר שלי לא אוהב אותי ורואה את מערכת היחסים שלנו בתור משהו שאין לו עתיד.

אני אוהבת לחיות את הרגע, אני יודעת שזה מה שרציתי..אבל זה היה נראה אחרת, זה לא מה שהוא הראה לי.

זה הרגיש שהוא אוהב אותי וממשיך במערכת היחסים מהסיבות הנכונות. לא צריך לחשוב רחוק אבל אני לא מסוגלת להיות במערכת יחסים עם מישהו שלא רואה אפשרות לעתיד משותף. אני לא בטוחה איך להסביר. זה פשוט מבטל לי את ההוה.

בכיתי....בכיתי כי זה כואב לאהוב מישהו כל כך ואז פתאום להרגיש כל כך בודדה בזמן שהוא יושב מאחורי ומחבק אותי, בזמן שאנחנו עדיין יחד בדיוק כמו קודם.

זה נורא לשמוע אותו אמר בתגובה ל:"תאר לעצמך אם הינו יכולים להתעורר יחד כל בוקר...בטח היתה משתעמם"

את:"זה באמת ניהיה משעמם עם הזמן כי מתרגלים לזה....אני חושב שלראות אותך פעם בשבוע זה טוב.."

אני יודעת בדיוק למה אני מנסחת את השאלות שלי או המשפטים שלי כמו שהם...זה סוג של שימוש בפסיכולוגיה וזה עובד מצויין.

כך גיליתי תוך יומיים בדיוק מה הוא חושב לגבי מערכת היחסים שלנו. וזה לא שלא טוב לו.

אבל הוא נמצא איתי רק כי אני כאן, כי אני זמינה, כי בודד לו לבד והוא לא יודע להתחיל עם בחורות. אני סוג של בררת מיחדל.

וזה חבל..חבל שאני כל כך אוהבת אותו. וזה נשמע נורא מכאן..אבל הוא בסדר גמור. אם לא היתי מעלה את השאלות המחשילות שלי לא היתי שומעת את כל הדברים הפוגעים האלה. והוא לא מתכוון לפגוע בי, אבל זה מה שקורה בפועל.

אני חושבת שאנחנו לקראת סיום מערכת היחסים הנוכחית ונחזור בקרוב להיות ידידים טובים כמו שהינו ליפני.

זו תיהיה סוג של הקלה אבל מצד שני אני פשוט לא מוכנה לוותר עליו...כי מאד טוב לי איתו. ויהיה לי גם נורא בודד...

לא כל אחד יכול למלא את הדרישות שלי בחיבה...אני לא חושבת שאני מסוגלת לבטוח באנשים זרים.

אבל כל עוד הוא לא מביא רצון להפרד..אני לא זאת שתתחיל עם זה...ממש לא. אהנה כל עוד אפשר...

יש לי את כל החיים לבכות על זה שהוא מעדיף להיות עם בנות אחרות אבל לא איתי כי הוא פשוט לא אוהב אותי ואין הרבה מה לעשות בנידון.

זה נשמע פטתי נורא....אבל למעשה זה לא ככה...אולי המצב ישתנה ואני אפגוש מישהו שיגרום לי להבין שמערכות היחסים שלי עד עכשיו היו לא טובות בגלל שהם יותר מידי דומים לי. ויש לזה הרבה פלוסים ומינוסים.

אבל כנראה אני צריכה מישהו שונה ממני שאוהב פשרות כמוני...מישהו עם חוכמת וניסיון חיים....

לא חשבתי שאחזור לחשוב על אחרים....כיוויתי שנחזיק ביחד כמ השנים לפני שניפרד...אבל...כל מה שקורה קורה לטובה.

קשה לי להאמין שיש גבר בעולם שיהיה מעוניין בי קודם כל ואח"כ בגוף שלי. באמת...משום מה גברים נוטים לחשבות שלהתגעגע לגוף שלי אומר שהם מתגעגעים אלי ואומר שהם אוהבים אותי כשלמעשה הם אוהבים אותי פיזית ולא באופנים אחרים.

וזה על אף שאני בן אדם משכיל, מבין, קשוב, נבון, מוזר, מעניין, עמוק ורגיש. אני לא שגרתית ויש לי חוסר בטחון עצמי גדול. התיאורים על עצמי להלן הם מתוך אילוץ להודות בתכונות שיש לי.

חפרתיייייייייייייי...........................

סורי לעצמי....

היתי כל בטוחה שמצאתי את האהבה...מסתבר שלא.

לפחות אני מקווה שאני אמצא את מערכת היחסים הזאת פיזית...כי זה דיי ההתחלה של המשיכה שלי אליו...מלפני שנים.

מאד מקווה להנות לפחות בתחום הזה...

ואני רוצה להמשיך לחיות באשליה שהוא כן אוהב אותי, כי זה מה שאני מרגישה ממנו רוב הזמן.

וחבל שזה ככה...חבל... . :,(