איזה אושר.........

אחרי שאתמול היתי בכמה הצמתים מסוכנים והבנתי שזה בכלל לא נחמד להיות צפרדע בחושך...

הערכתי יותר את העובדה שהמקום בו אני נמצאת כל יום הוא הרבה יותר בטוח..

זה תמיד מסקרן אותי מה היה קורה אילו לא היתי מתנהגת כמו שאני והיתי נותנת לכל אחד מהידידים שלי להנות מהספק

שיום אחד אולי...

אני פשוט מתרחקת מהם כמו משדה קוצים ושומרת עליהם במרחב הוירטואלי..

אילו אנשים שפגשתי אומנם...אבל לא אחד על אחד...

וטוב שכך..

  כל בן שאני מתחילה לנהל איתו שיחות תמימות על הא ודא חושב שאני פנויה להובלה...למה?

  אני לא אשקר ואגיש שזה לא נחמד...במיוחד שכל הסיפור הוא עקיף לחלוטין...אבל מה זה משנה איפה לדבר ? פנים מול פנים או  פה? ז"א זה לא כמו חברים רגילים...

אגב, אם למישהו יש תשובה על השאלה מקודם...מוזמנים לענות...

ולמי שמשעמם...

נסו לצייר עם כף הרגל תנועה באוויר של עיגול בכיוון השעון וביד שמאל לצייר באוויר את האות 6...

הצלחתם?

לא נראה לי....זה בלתי אפשרי מסתבר... :)

תהנו לכם במסיבות שלכם ! =]

וסופ"ש נפלא...