דמיינו שיש זוג אנשים שנפגשו,

והם עומדים מחובקים באמצע שום מקום.

כעבור זמן מה הם החליטו בהסכמה לקשור חבל דק,

חוט משי דק ועדין סביבם.

הם היו מאושרים שנים מספר...

ואז הם התחילו להרגיש שעמום,

חובות,

שהגורל שלהם הוא לא מבחירתם ואין אפשרות לצאת מכל העסק,

כי כבר לא אוהבים כמו שרוצים לאהוב,

כבר לא מרגש...

אבל לא ניפרדים...כי חוט המשי כרוך סביבם ולא נעים לאף אחד מהם לקחת את היוזמה ולקרוע אותו.

אז הם נשארים יחדיו מלא בררה.

והם בוגדים, או סתם אומללים...

דמיינו שיש זוג אנשים שנפגשו,

והם עומדים מחובקים באמצע שום מקום.

דמיינו שהם לא קושרים את חוט המשי סביבם,

הם נשארים לעמוד מחובקים בלי לתחום את עצמם,

בלי להקשר חיצונית אחד לשני.

רק האהבה מחזיקה אותם יחדיו.

בכל רגע במהלך החיים הם בוחרים שוב ושוב

להיות יחדיו. על אף שהם יודעים שיש להם אין ספור אפשרויות אחרות.

הם מרגישים שליטה בגורל,

ולא משתעמים מהקשר,

ועם הזמן, הם מתקרבים יותר ויותר

ולעולם לא מפסיקים להתפעל מגודלה העצום של אהבתם.

אני מקווה שהנמשל ברור,

סה"כ רציתי להראות בזה את מהלך העיניינים.

החוט הוא בעצם הקשר, ההגדרה שלו יותר נכון,

איך אחרים רואים את העיניין.

לקרוע את החוט זה עיניין של שנייה,

אבל אנשים לא עושים את זה בגלל הרבה סיבות,

זה הרגשת חובה ומחוייבות שנלוות לה הרגשת החובה והצריך.

בדיוק אותו מצב, עם פחות השפעה מהעולם,

בלי חוט, עם מודעות לבחירות שאנחנו עושים בכל שניה..

יכול להביא לנו את האושר שאותו כולנו כל כך רוצים.

נסו ותראו,

זה כדאי! (ערוץ הקניות חחחח סתם..)