היי כולם
אני כול כך מתנצלת
באמת !!
אני לא מעלה פרקים
כי אין לי זמן לחיות
עכשיו חזרתי מבצפר
ועוד אני צריכה ללמוד למבחן
אני אוהבת אותכם מאוד וסליחה
ובקשר למה שהייה
אתם לא צריכים להיתווכח איתה
מי שאוהב אותי
ומי שפה בשבילי
ומכיר אותי
אני מכירה אותו
ומעריכה אותו ואת התגובות שלו מאודד!!
פרק 13 -
"לא אין לו חברה
אנחנו כולנו פנויים כרגע "
הסתכלתי על ביל
והוא הסתכל על הרצפה
טום היה מופתע ושתק
אני לא ידעתי מה לחשוב
אולי הוא אומר את זה כדי להגן עליי
או משו כזה
הסתכלתי על טום
והוא הסתכל עלי
ידעתי שהוא לא קשור לזה
העיינים שלו אמרו שהוא לא מבין
שהוא בדיוק כמוני כרגע
כול הרעיון המוח שלי חשב
חשב על מה שביל אמר
כול כך כעסתי
רציתי לבכות
אבל לא רציתי שהם יראו אותי בוכה
לא שמעתי את המשך הרעיון
לא הייתי מרוכזת
הרעיון נגמר
ואנחנו חזרנו למלון
בדיוק כמו מקודם
ביל התעלם ממני
וניכנס לרכב של הלהקה
אני ניכנסתי לרכב עם המנהלים
הם הסתכלו עליי מוזר
עדיין
רציתי לברוח משם
שהגענו למלון
ירדתי מאוטו
ורצתי לחדר
פתחתי תדלת
ניכנסתי לחדר
ותרקתי בחוזקה את הדלת אחריי
נשכבתי על המיטה
והתחלתי לבכות
'מה יהיה איתי
למה אני כול הזמן בוכה בסוף ? ' שאלתי את עצמי
הלכתי למטבחון הקטן בחדר
והכנתי חביתה
הוצאתי מהמקרר הקטן
אבוקדו , מלפפון עגבנייה וקצת גבינה מלוחה
מהשידה לקחתי בצל
והכנתי 4 סנביצים גדולים
הכנסתי שלושה למקרר
ואחד לקחתי על צלחת .
זה היה המאכל האהוב עליי
כול כך אהבתי תסנביץ המושקע שאמא הייתה מכינה
ותמיד הייתי מחכה אותה
וזה אף פעם לא היה יוצא כמו שלה
כי אין כמו האוכל של אמא
הלכתי לספה והתיישבתי
פתחתי טלוויזיה על ערוץ חדשות
כול הערוצים היו בגרמנית
"'יופי כאילו לא שמעתי מספיק גרמנית היום"
אמרתי לעצמי בקול
לקחתי פתק ורשמתי עליו
' להזכיר לעצמי לבקש ערוצים בעיברית'
כניראה בגלל ששמו לטוקיו ערוצים גרמנים
גם לי שמו
הגעתי לערוץ הבידור שלהם
היה שם על
תנו ניחוש
נו נו ?!
כן כן כמו שחשבתם
טוקיו הוטל
הפעם זה היה על טום
אמרו שם שהוא קנה רכב חדש
לא רציתי להמשיך לראות את זה
זה העלה את הפרצוף של ביל
שכול כך רציתי להרוג
לקחתי את הטלפון והתקשרתי לחברתי הטובה
נטלי
בצלצול ברקע היה את השיר מונסון
"כאילו שזה מה שאני רוצה לשמוע עכשיו " אמרתי בקול
ואז נטלי ענתה
"היי נטושש" אמרתי לה בהתלהבות
"היי קארולין וי גאטס ? (מה שלומך) " היא שאלה בגרמנית
היא אהבה לדבר איתי גרמנית
בגלל שהייתה מעריצה של טוקיו
"דיי דיי נטלי הספיק לי הגרמנית " אמרתי בקול עייף
"אוקי אוקי קרה משו ? " היא שאלה מודאגת
"האמת שכן " אמרתי בעצב
"מה קרה ?? את יודעת שאת יכולה לספר לי הכול
ואני ינסה לעזור לך " היא אמרה
ויכלו לשמוע תחיוך שלה
"קודם כול ניפרדתי מעומר הוא בגד בי " אמרתי
"מה ?!!? חרא קטן מגיע לו" היא אמרה באושר ועצבים
"חחח אף פעם לא אהבת אותו אה? !" שאלתי צוחקת
"כן לא אהבתי " היא אמרה
שתינו צחקנו
ואז הפסקתי לצחוק בפתאומיות
ניזכרתי בביל
ולא התחשק לי לצחוק
"קרה עוד משו יפתי? " היא שאלה מודאגת
"עזבי זה סיפור ארוך אין לי כוח
להיכנס לזה שוב " אמרתי מעוייפת
"את בטוחה ? " היא שאלה
"כן כן " אמרתי בלי רצון
"אוקיי יפתי אבל אני תמיד פה
עם את רוצה לספר " היא אמרה וצחקקה
"תודה "
"בכיף ! "
"אז מה ככה מה שלומך ? " שאלתי אותה
"מצויןן אני הולכת להופעה של טוקיו" היא אמרה
ואני חשבתי לעצמי
שוב טוקיו ?? שוב ביל ?? למה ??
"אהה רגע אולי יש לך קשרים אבא שלך
או משו
תכניסי אותי לפגוש אותם
פליז פליזז! " היא אמרה בפתאומיות ובמהירות
"אחחחחח " האמרתי בעייפות
"פלייזזז" היא אמרה שוב
"את זוכרת תמלון שאני עובדת בו ?" שאלתי אותה
"כן , זה המלון של טוקיו " היא אמרה מאושרת
"אז תבואי לפה " אמרתי לה
"אבל לא יתנו לי להיכנס
יש שם מלא מעריצות" היא אמרה בעצב
"כן אני שומעת אותן צורחות " אמרתי בציניות
"את שם ?!!? " היא שאלה מופתעת
"כן אני פה כבר כמה ימים
תבואי אני יספר לך " אמרתי לה מצחקקת
"אוקיי אני באהה " היא אמרה באושר
"אוקיי תגידי שאת אורחת שלי " אמרתי לה
"אוקיי תודה אני אוהבת אותך " היא אמרה וניתקה במהירות
"גם אני אוהבת אותך " אמרתי לעצמי והנחתי את הטלפון
חזרתי לאכול
אחרי עשר דקות שמעתי דפיקה בדלת
"נטלי את מפתיעה אותי זה היה מהיר " צעקתי וצחקתי
פתחתי את הדלת
לבושה בבוקסר וחולצה קצרה
ובחוץ עמד לו טום
הוא הסתכל עלי מופתע
ואני הסתכלתי עליו מופתעת
העיינים שלו לא הסתכלו לי על הפרצוף זה בטוח
"מה אתה עושה פה ?" שאלתי אותו מופתעת
"באתי לדבר איתך " הוא אמר וחייך חיוך תחמן
"טוב תכנס " אמרתי וצחקקתי
התיישבנו שתינו על הספה
והוא ראה תסנוויץ החצי אכול על השולחן
"יש עוד?? " הוא שאל
אני צחקתי והרבה
"מה מצחיק ?" הוא שאל מופתע
"כלום כלום " אמרתי עדיין מצחקקת
"נשים " הוא אמר ועשה פרצוף
"יש עוד במקרר " אמרתי והוא קם
הוא ניגש למקרר ולקח לו סנוויץ
הוא חזר להתיישב ליידי
"תן לי לנחש ,, ביל" אמרתי והשפלתי מבט
"כן " הוא אמר והשפיל מבט
"אתה לא ידעת נכון ?" שאלתי בעצב
"לא מה פתאום אני לא " הוא אמר
שתינו שתקנו לכמה דקות
"למה הוא אמר את זה ?" שאלנו ביחד
צחקקנו שתינו
"כניראה שצריך לשאול אותו " אמרתי וחייכתי
"כניראה שכן" הוא אמר
הוא לקח את הטלפון והתקשר לביל
הם דיברו במשך כמה דקות
לאחר מזה הוא ניתק
הסתכלתי עליו מחכה לתשובה
"הוא אמר שהוא יבוא עכשיו ויסביר הכול " הוא אמר וחייך
"יופי " אמרתי וחייכתי
פתאום שמענו דפיקה בדלת
"זה היה מהר" אמרתי וצחקנו שתינו
טום ניגש לפתוח
פתאום שמעתי צרחה נוראית
אז אוהבת אותכם:) ואממ תגיבו חחח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
