:
תשובה:
אני יודעת שהסיפור יהיה קצת חפרני אבל אני רוצה לספר לך משהו שקרה לי לפני כמה שנים.
זה היה שהייתי בת 12. עברתי דירה וזה גם היה המעבר מבית ספר יסודי לחטיבה.
זה היה עלם עבורי. הגעתי לבית ספר, בצעדים קטנים נכנסתי לכיתה , שבה לא הכרתי אף אחד
היה שני בנים שראיתי יום אחד מסתובבים ליד הבית החדש שלי.
התיישבתי ליד ילדה מיישוב אחר, לאט לאט התחלנו לדבר, בלי פוזה.
לא ידעתי אם היא מהפריקים או מהפאקצות או מהמקובלים או מהחנונים.
והופפפ הייתה לי חברה חדשה.
היא הכירה לי עוד ילדים מהיישוב שלה וסתם עוד חברות.
אני הכרתי לה את שתי הבנות היחידות שהכרתי.
במהלך השנה כל הזמן רציתי לחזור למקום הקודם שגרתי בו, אבל זה לא יצא.
בכיתי ימים ולילות שלמים, אבל גיליתי שאני בחיים לא יוכל להסתדר במקום אחר בלי החברות החדשות שהכרתי.
טיפים:
*אף פעם אל תסתכלי על ילדים בצורה כזאת כמו שכתבת: "".
ככה את אף פעם לא תתחברי לאף-אחד.
*להתחבר עם מה שאת מגדירה ערסים ופאקצות זה יכול להיות אפילו מאתגר, נסי פעם.
*אם תבואי בגישה שלילית , תצאי בגישה שלילית.
*אם תבואי בגישה חיובית ואופטימית, תצאי עם חיוך על הפנים.
*תמיד תהיי עצמך, אם לא יתחברו אלייך סימן שממילא מתישהו זה לא היה מצליח.
*הרשי לי לצוטט משפט :" כשאתה מנסה לעשות רושם, זה בדיוק הרושם שאתה יוצר."
*תהיה נחמדה ונדיבה...
*תמיד תחייכי... אולי מישהו יתאהב בחיוך שלך.