רק חיוך אחד , וזה מספיק לי

אוף.. אחותי שוב הלכה לים... ואני ניתקעתי לבד בבית..

אבל החדשות הטובות הן שמיה באה לישון אצלי היום וןאני באה לישון אצלה ביום שני אחרי החופש... ======] 3>

לכל אלה שהם במזל סרטן:

הורסקופ יומי.. XD:

סוף השבוע פותח חלון הזדמיונות נוסף לפנויים ולפנויות שבינכם.

***סוף***

חח

כל יום שולחים לי הורוסקופ יומי.. =]

אבל רק לסרטן.. אז אני לא יכולה להגיד לכולם מה הם.. =|

אבל לא נורא.. אתם תמיד יכולים לקרוא בעיתון...

בדרך כלל יש תמונות.. =(
אבל היום אחותי לקחה את המצלמה.. =(
וניא בים =|

אז אתם יכולים בנתיים לדפדף בפוסטים הקודמים =\

..............................................................................................................................

כי זה עומד לשעמם אתכם... =]

הינה סיפור נחמד אל מלך שעמו אהב אותו מאוד... :

בארמון נהדר,

על ראשו של ההר,

עם אישתו ושלושים ילדיו הוא שם גר.

הוא היה מלך טוב ואמרנו חכם,

ועל כן בני העם אהבו את מלכם.

ותמיד כשהמלך עבר בדרכים, הם זרכו לעברו סוכריות ופרחים.

ופעם אחת (בלי כוונה)
נכנסה לו לעיין ימין שושנה.

ובאותה הדקה ממש, הוא קיבל,

בעינו השניה סוכריה על מקל.. XD

שבועיים הוא לא רעה שום דבר, אך המלך שתק ומלה לא אמר.

כלומר בקיצור פרדיננד פדצור היה מלך טוב

וזהו.

יום אחד פרדיננד עשה מסיבה

והזמין את כל המלכים בסביבה.

באו מלכים, מכל העולם

אכלו, שתו והיטיבו ליבם, והודיעו בקול:

"זהו מלך גדול ואין שום פליאה, וזאת הסיבה שהעם אוהב אותו אהבה מרובה".

ואז,

קם פרדיננד ממקומו וסיפר מה בדיוק עשה לו עמו.

"הם שרים לכבודי שירי הלל" הוא אמר,

"והציבו פסלי במרכז הכיכר, לראש השנה קיבלתי ברכה ויש לי כניסה חופשית לבריכה,

ודבר אחרון וכלל לא פשוט,

כל בוקר שולחים לי שלושה קילו תות". (ימי =])

ושעה שהכל מחאו לו כפיים

הרימו כוסות והריאו לחיים,

קפץ ממקומו בן מלך ידוע ואמר:

"שטויות עקומות בריבוע,

הוא עושה רק דברים שהעם בם רוצה,

משום כך עמו כל כך מרוצה,

עם יפסיק פרדיננד להיות מלך טוב, יפסיק העם אותו לאהוב!".

"אוף" צעק פרדיננד "בחיי, בן המלך הזה

תסלחו לי, קנאי, ועל כן שידע:

אכריז על פקודה, פקודה מוזרה מאוד ועובדה,

אף על פי שהצו יהיה צו מוזר

עמי יאהבני אותו הדבר".

ליאונרד פרדיננד -פדצור הראשון

לא הצליח אותו לילה לישון.

ישב במיטה, גרד את הראש

וחשב: באמת, מה אפשר כבר לדרוש?....

ישב וחשב

חשב וישב

ןבבןקר הודיעה לכל את הצב.

פקודה משונה וזהו דינה:

"מהיום חייבים כל תושבי המדינה כולם כאחד

בלי הבדל מין וגיל

להפסיק ללכת על שתים רגיל,

ובתוקף צב מלכותי מיוחד

להתץחיל לקפוץ על רגל אחת."

בגשם בחום בכל זמן ומקום,

ממש לשחק ב"קלס" כל היום.

ובשביל להרגיז באמת בלי סיבה

פרידננד פדצור הוסיף וציווה:

"על כל הפקידים בלי שאלות

מקל של כביסה על האוזן לתלות.

ומי שמקל מהאוזן יוריד-

יפוטר ויפסיק לעבוד כפקיד.

וזהו".

היה די קשה אנשים היתעייפו,

שלושים ותישעה פקידים היתעלפו

ומשלחת זקנים קמה מיד

קפצה אל ההר (על רגל אחת)

בקומה נמוכה, ובלב קצת נרעד

התיצבו הזקנים לפני פרדיננד:

"מלכנו הרם, הגדול, החכם, פרדיננד פדצור אהוב כל העם.

הבן,באמת קשה בהחלט על רגל אחת לעמוד כל העת.

מה עוד שמקל הכביסה דיי צובט.

בקיצור פרדיננד, בפינו פניה

הרשה להוריד את הרגל השניה"

חייך פרדיננד:

"ועל רגל אחת אותי אוהבים הרבה או מעט?"

נבהלו הזקנים: "פרדיננד היקר באמת לא הישתנה שום דבר.

אמנם כמה צתעירים נועזים לכלכו פסלך בקליפות תפוזים,

אך העם את מלכו מכבד ומקיר אפילו עם רגל אחת באוויר."

"כך" חייך פרדיננד "זה נאה ויאה ישמע בן מלך הזר ויראה.

אך לשם ביטחון אעשה ניסיון

ניסיון משונה, דומה לרשון.

ואתם הזקנים, רדו מין ההר, המתינו לצו שיגיע מחר".

ביום המחר כשהשמש עלתה

פקודה חדשה בעיר ניתלתה.

וכך כתוב בצו השני:

"המלך הטוב, כלומר, אנוכי

אוסר מהיום על כל הבריות

להגות ולבטע 5 אותיות.

אלף, דלד, ויוד, מם וגם וו

יתבטלו לחלוטין החל מעכשיו

יאסרו לביטוי בתכלית האיסור

ויוצאו מכלל משפט ודיבור".

כלומר ילדה ששמה הוא אורה - מהיום שמה הוא רה

כל הצלך הורה.

וילד אחר שקוראים לו מושה- מהיום שמו הוא שה

כל המלך מרשה.

במקום אדם,

מיד, או ים

יוד, או מאוד

ויו-יו גם

אמר בחוק צריך לשתוק

וזהו.

ושוב כמה משלחת זקנים ומיש הם עלו להרמון פרדיננד.

"פרנינ" הם אמרו, "הלך הקר"

"מה?" שאל פרדיננד, "לא מבין שום דבר

איזו שפה, היתביישו רבותי, לא הבנתי אף מילה-בחיי"

"אבל" גמגמו הזקנים " הן עכשיו אסורות כל האותיות"

"כן" הסכים פרדיננד "באמת זה נכון.

אך הצו איננו חל בארמון,

חייב למלאו רק האם הפשוט,

בארמון תוכלו לדבר כיאות".

"מלכנו הרם יש בעיות, קשה לדבר בלי 5 אותיות.

אנשים כועסים,

אנשים מיתרגזים,

טוענים שהפעם המלך היגזים וגם שלט תלו על רמזור

שהמלך ח-ר כלומר הוא חמור  (XD)
מלכנו הרם העם מבקש

אל תיתערב עם בן מלך עיקש,

חזור להיות המלך הטוב - הרשה להלך על שתיים ברחוב.

את מקל הכביסה מהאוזן להוריד ו-5 אותיות לשפה להחזיר.

הרשה לדבר כמו כל בני האדם

השב לבני עמך את כבודם!".

"די" צעק פרדיננד "לא אסבול, אתם עם פשוט ואני כל יכול!

בן המלך צדק

עת אלי הוא צחק.

העם כפוי טובה ופושע מובהק,"

(מדלגת מדלגת מדלגת)

כך צעק פרדיננד ברמקול מן ההר

לכל בני מו שחיכו בככר.

עודנו נועם, עוד מאיים

פרץ העם מקלות לארמון הרחב,

תפס את עוד מלכותו באוזניו

קשר את אדון פרדיננד הנירגז

ודחפו צועק וזוהם לארגז,

סגרו ת'מכסה, דפקו מסמרים (השאירו כמובן לאוויר שני חורים)

רשמו בגדול, "זהירות זה שביר"

הדביקו בולים של דואר אוייר וכתבו:

המטען- פדהצור פרדיננד

הכמות- הערך מלך אחד

הכתובת- רצוי אי רחוק ושומם

ונא להקפיד שיגיע שלם.

ושלחו.

בארץ אחת מעבר לים,

חי בשלווה ובשקט העם.

אמנם-

אין להם מלך נחמד לאהוב

ולצעוד "יחי והידד" ברחוב.

אבל מאידך איננו חושש,

מפני שגעונות של מלך טיפש.

כמעט סוף... (=S)

למה כמעט?

טו יש לי הסבר.

כרגע הגיע מברק המוסר,

כי לאי מבודד בו רק ים וחופם שלשה עצי קוקוס, טוס וקופים

הגיע ארגז ארוז וקשור

וממנו מיצא פרשיננד פדצור

וזהו.

עכשיו שאלה קטנה..:

אתם שמחים שזה ניגמר?

כי אני מאוד!.. חח

בטח לא קראתם עד הסוף..

אני כל כך משועממת.. ! =]

עכשיו אמא שלי מכינה לי שישליק כזה מבשר ממש טעים..  ימייייי =]]

33>

כמה שהייתי רוצה להיות צימחונית...

בחיים אני לא אצליח כי כל הדברים האלה שיש לאכול כל כל טעימים.. =]

וזה גם בריא!.. חח

את הסיפור הזה אמא שלי קראה לי כשהאיתי ממש קטנה.. =)
וזה הסיפור היחיד ששמרתי.. (אותו ואת הברווזון המכוער.. שלא מכוער.. =S)

באמת.. למה קוראים לספר "הברווזון המכוער"??

הוא כל כך לא מכוער.. הוא הברווז הכי חמוד שם.. וזה סיפור כל כך עצוב שאף אחד לא אוהב אותו.. =(

למרות שבסוף זה סוף שמח.. לא חושבים?

טוב יאללה הלכתי לאכול.. =)

זאת תמונה ממש יפה.. =]

אני ממש אוהבת אותה.. לא יודעת למה..

תגיבו..! ==] 333333>