הסיפור שלי

הקדמה קצרה,

הסיפור שלי, כמו שכבר תראו, לא בדיוק כתוב כסיפור, אלא כטקסט.

כי ככה עשיתי אותו, זה לא סיפור, אלא טקסט, סוג של סרט,

רק בלי התמונה, רק המילים.

מקווה שתאהבו....

=]

חדרים- כיתת י' אומנויות הבמה.
חדר 4- מתן, אורי, שחר
חדר 5- עמית, גיא, שי וליאור.
חדר 6- טל, ניצן, ליאל רוני והילה.
חדר 7- קסם, מור ושירז

[בית גדול ומפואר. נער יפה עם שיער חום מסודר במדורג קצרצר חלק על הפנים ועיניים כחולות יושב שותה קפה וקורא עיתון]
    
            פרק 1

גולן מגיע בסערה למטבח
גולן: היא תשגע אותי... היא קמה?
(גיא לא מתנתק מהעיתון ועושה בראש לא)
גולן: די! זה נגמר, עכשיו אני הולך...!
(קם)
גיא: אתה סתם תעצבן אותה.
למה שלא פשוט תיתן לה להישאר?
גולן: לא! אני לא אסכים לזה! זה מה שרציתם, וזה מה שאמא שלכם רצתה.
אני לא אתן לילדה הזאת לעשות מה שהיא רוצה! היא חייבת גבולות!
גיא: אני אלך לדבר איתה.. היא תקום, אבל רק שתדע שהיא תצא מאוד עצבנית
(הולך לכיוון החדר של רוני, דופק בדלת, לא עונים, דופק שוב לא עונים והוא נכנס)
גיא: רוני...  (הולך ומנער אותה)
רוני קומי! אבא מתעצבן.. בואי כבר! אנחנו צריכים להיות שם ב8 ועכשיו רבע ל8.
יאללה נוו..
(רוני מסתובבת לצד השני)
(גיא הולך למערכת שיש לרוני בחדר, מדליק אותה ושומעים רעש חזק של מוזיקת רוק, רוני זורקת עליו את הכרית)
רוני : נווו גיאא! די כבר ימעצבן! כבה את זה! אני רוצה לישון!
(גיא לא עונה ומסתכל באדישות)
(רוני מסתכלת עליו בפרצוף כועס)
רוני: טוב! (קמה מהמיטה) אני קמה! קרציה! אוף! מה עשיתי?! למה אני צכה לסבול את שניכם?! (מתחילה לזרוק דברים מהארון שלה, גיא מחייך לעצמו ורוני ממשיכה להתלונן) פתאום גם זה חושב שהוא יכול להגיד לי מה לעשות! יופי! ממש יופי!
גיא: פש.. קמת עם יופי של מצב רוח אה אחות קטנה?
(רוני ממשיכה לזרוק דברים בעצבנות על המיטה)
רוני: תפסיק כבר לקרוא לי אחות קטנה! אז פעם אחת בחיים שלך הצלחת לעקוף אותי, ונולד 10 שניות לפני! (נעצרת מולו)
לא תרד מזה?!
גיא: לא, אחות קטנה (צוחק ופורע לה את השיער)

-

[שלט גדול ומפואר שבו כתוב "בית ספר תיכון פרטי מיטב" ומאחוריו יש בניין ענקי מפואר, רחבת דשא וחניה מכוניות חונות
וילדים יוצאים מתוכן עם מזוודות. בני ושרונה המנהלים עומדים בכניסה מחייכים לכולם ומברכים אותם]

בני: מה השעה כבר?
שרונה: 5 לשמונה, 8 בדיוק אנחנו חוזרים למשרד.
(מחייכת להורה שנכנס עם הבן שלו לוחצת לו את היד ואומרת שלום)
בני: מי זה היה?
שרונה: לא יודעת... אמרת שצריך להיראות נחמדים
בני: כן, את הרי יודעת שבחופש כתבו עלינו לא קצת, אנחנו צריכים להראות שכל מה שנכתב מוצדק ושאנחנו באמת
בית ספר למופת!
(מהנהן לשלום לחבורת תלמידי שנה ראשונה ואומר "שיהיה לכם בהצלחה")
שרונה: כולם יודעים שבשעה 9 הם אמורים להגיע לבמה הגדולה?
בני: כן כן.. במכתבים ששלחנו הביתה היה כתוב שיהיה טקס פתיחה.
(נשמע צלצול)
(שרונה ובני נכנסים)

-

בניין מגורים כיתה י'

[מזדרון שמתפצל ל2, אחד עם שלט בנים, אחד עם שלט בנות. 
הילה, וליאל נכנסות כל אחת סוחבת תיק\מזוודה אחריה]
ליאל: סבתא שלי שמה לי פה את כל הבית!
הילה: אני לא זוכרת איזה חדר אני...
ליאל: 6, יחד איתי.. נחשי מי עוד איתנו בחדר?  (תוך כדי הם נכנסות לחדר, חדר עם 2 קומות, בקומה הראשונה יש 3 מיטות ובקומה השניה יש עוד 2 מיטות, יש לכל אחת ספריה ו3 ארונות בכל החדר,2 למטה ואחד למעלה)
הילה: מי?
טל: ניצן.. (בקול חושש\מתנשא) the werdow הגיעו!!
(ניצן באה מהר להסתכל, טל וניצן מבטיות על ליאל והילה מהקומה למעלה,
 ליאל והילה מסתכלות אחת על השניה בפחד)
ליאל: אין ברירה... לבינתיים נתקענו איתן!
הילה מסתכלת על הבנות למעלה שוב, ושמה את המזוודה שלה על המיטה.
הילה: רק שיהיה לכן ברור, זאת הקומה שלנו, זאת (מצביעה למעלה) שלכן! אל תעיזו לגעת לנו בדברים!
ליאל: בדיוק! וניצן... מילה אחת להורים שלך על מה שאנחנו עושות או השעות שאנחנו חוזרות לפה..
(עושה סימן של חנק)
ניצן:תירגעי! ברברית..
טל: זה שניצן היא הבת של המנהלים לא אומר כלום!
ניצן: או שכן... (היא וטל מחייכות אחת לשניה, וחוזרות לארגן את הארון)

-

חדר 4

[ אורי יושב על כיסא, מתן יושב על המיטה עם גיטרה ביד, מנסה לנגן תוך כדי דיבור, ושחר מסדר דברים בארון)

שחר: אין אני אומר לכם, השנה זה הולך להיות אחרת!
אורי (מסתובב עם הכיסא לכל מיני כיוונים) : מה אחרת? כולה כיתה י', לא שונה כל כך מכיתה ט'.... מה אתה אוכל סרטים.
שחר ( תוך כדי סידור הבגדים) : אנחנו התקבלנו!! אנחנו בבצפר לאומנויות הבמה, אתה קולט מה זה?! אין החלום שלי התגשם זוכר מתן איך תמיד פינטזנו על זה?! שנקים להקת רוק כשנגיע לכאן...
אורי: חח להקת רוק... אל תגזים אחי, אתה כולה לומד פה איך לדבר למצלמה ולהופיע על במה.
אני פה רק כי אני רוצה לברוח קצת מהבית! נמאס לי להיות תקוע כל היום בבית, ודוד שלי ישב לי על הראש שאני אבוא לפה
מתן: מי זה דוד שלך?
אורי:  גלעד זילבר
מתן: גלעד זילבר?!
שחר: ראש העיר?!
אורי: הוא ולא אחר...
שחר: אבא של מתן מכיר אותו... הם בקשרים טובים
אורי: אבא שלך זה רונן ארביב?
מתן: כן... (נשען על הקיר וממשיך לנגן)
שחר:מאיפה אתה?
אורי: בית שאן.
שחר: אה... זה בדרום לא?
מתן : (צוחק תוך כדי שהוא מנגן) יאהבל, זה בצפון! בדרום זה באר שבע.
שחר: אה.. ברוך הבא לתל-אביב אחי! (נותן לו כיף, מחייך ומכניס עוד חולצה לארון)

-

חדר 5

חדר ריק, אין אף אחד חוץ מליאור, ילד עם גוף קטן משקפיים ושיער ארוך שמתחיל להוציא דברים מהמזוודה שלו
עמית נכנס, אימו עם שיער ארוך מחומצן בכל מיני כיוונים, גיטרה על הגב, ותיק בתה"ס שהוא תופס ביד

עמית מנחית את התיק שלו על הרצפה, פורש ידיים ואומר בשמחה "אלוהה!!!"

ליאור(בביישנות ופחד): שלום.. אתה צריך עזרה עם המזוודה שלך? (מסתכל לראות אם יש איזשהיא מזוודה שלעמית היה קשה לסחוב)
עמית: איזה מזוודה?! אתה רואה את זה? (מצביע על התיק שעל הריצפה) זה והגיטרה היפה שלי, מה צריך יותר?!
ליאור: אנחנו נגור כאן כל השנה...
עמית: אל תדאג חבר, (נכנס לחדר זורק את התיק והגיטרה על המיטה, ונשכב על המיטה)  הכל עוד יסתדר!
(מוציא mp3 מהכיס, שם אוזניות ועוצם עיניים, ליאור נשאר להסתכל עליו כמה שניות, ואז שי נכנס, גבוהה, שיער חום גלי מבולגן וסרט שמושך אותו לאחור , שחום עם עיניים חומות וגוף שרירי)

שי: אהלן... (בא ללחוץ לליאור את היד)  אני שי.
(ליאור מחייך אליו, לוחץ לו את היד וממשיך לסדר את הארון שלו)
שי בוחן את החדר, שתי מיתות קומותיים על אחת מהם יושב למעלה ילד עם שיער מוזר, ולמעלה יש תיק, מסתכל לצד השני ובוחר את המיטה שלמטה

שי: אתה יודע מה השעה?
ליאור: 8 וחצי
שי: עוד חצי שעה יש כנס.. או משו כזה
ליאור: כן אני יודע, כבר בדקתי מה המרחק מפה לשם, ואם נצא 10 דקות לפני 9 נוכל להגיע בדיוק בזמן!
שי מסתכל על ליאור כאילו הוא הרגע נפל מהירח, מהנהן מחייך פותח את המזוודה שלו ומתחיל לארגן דברים גם.

-

רחבת הבמה הגדולה.

( לפחות 500 כסאות מסודרים בשורות נמצאים מול הבמה הגדולה שבסופה יש את הסמל הגדול של בית הספר בצבעים
לבן שחור ואדום.
אנשים מתחילים להתאסף, חלק כבר יושבים, חלק סתם מדברים, התלמידים נמצאים על התלבושות, ג'ינס\חצאית
וחולצות בצבעים לבן שחור ואדום)

מור ושירז נשענות על החומה שמול הבמה.

מור: רגע, לא הבנתי.. אז אתם יחד או לא?
שירז (בחיוך ענקי) : כן!!!! ידעתי שנחזור..!
מור: בטח.. מאז שנפרתם בכיתה ז' את עוד דלוקה עליו..
שירז: תמיד ידעתי שנחזור.

נערה בלונדינית שזופה מגיעה בהליכה מהירה לכייוונם תוך כדי משיכת רוב צומת לבם של הבנים.

מור: קסם?!
שירז: קסם!!!!!!
רצות אחת לשניה ומתחבקות שלושתן יחד
קסם: אח... כמה טוב כמה טוב להיות שוב יחד!!!
אז מה בנות? עוד שנה מתחילה!
מור: כן כן... ואמרו לי שמתן ה-ח-ת-י-ך מאשדוד איתנו בכיתה!!!!!
שירז: איזה מתן?
מור: מתן, הבן של רונן ארביב..היפיוף הזה, הוא היה כמה פעמים בבית ספר שלנו, הסתובב עם שחר.

שירז: אין מצב!! יאו איזה כיף!! קייסי, אני מתערבת שיהיה ביניכם משהו!
קסם: פחח.. היה מת. תמיד אמרתי שהוא סתם מתלהב. שמעתי שהוא יצא עם כל אחת מהבנות באשדוד, וגם היה לו קטע עם

ליאת מיא'.

מור: אז מה? את היפה של השכבה, הוא היפיוף של השכבה... חייב לקרות משהו!
קסם: זה הוא לא?
מור: מי?
קסם: שם.. (מצביעה לכיוון של שחר מתן ואורי שנשענים על החומה שמולן)

 
אורי: הם בגיל שלנו?
מתן: מי? הבנות?
אורי: כן...
מתן: אין לי מושג. שחר, אתה למדת איתן שנה שעברה.. מי אלו?
שחר: מה אתה משחק אותה, אתה מכיר אותן! או לפחות את הבלונדינית.. נדלקת עליה בתחילת שנה שעברה!

מתן: הבלונדה? אה וואלה כן אני זוכר.. היא באמת שווה. אבל יש פה עוד הרבה... (מחייך ומביט סביב)
שחר: היא ולא אחרת..
אורי: אז מה, לא כולם באותה כיתה איתך... למה אנחנו מחכים?!
בואו נתחיל לפתח קשרים... (מחייך חיוך זדוני ומתחיל ללכת לעברן, מתן ושחר באים אחריו)

מתקרבים, הבנות עושות את עצמן עסוקות.. מתן לוקח פיקוד.

מתן: הלוו ליידיס.
הבנות מסתובבות ומסתכלות עליהם באדישות, חוץ ממור.
מור: הלוו בויס!
מתן מושיט למור יד ובא לתת לה נשיקה.
מתן: אני מתן, אלו אורי ושחר
(מצביע לעבר הבנים, אורי ושחר באים לנשק את הבנות)
שירז: איזה כיתם אתם?
שחר: י' אומניות הבמה.
קסם (בחיוך) : אז כנראה שנלמד יחד!
מתן: מסתבר... (מחייך)

רעש גדול של רמקול נשמע מהבמה.
כולם מסתובבים והתמונה עוברת לבני ושרונה שעומדים על הבמה.

בני: שלום.. שלום לכולכם. תלמידים חדשים, ישנים.. הורים, משפחות חברים חברות, ראש העיר גלעד זילבר
(מצביע לעבר גלעד שמחייך ועושה יד לשלום ונשמע מחיאות כפיים ברקע..)  מר רונן ארביב, שתרם המון למען
פתיחת הפרויקט החדש השנה כיתת אומנויות שעליו אדבר בהמשך.. (רונן שיושב לצד גלעד מחייך, ועושה
יד לשלום גם)
ברוכים הבאים, לפתוח איתנו עוד שנת לימודים כאן בתיכון מיטב! כי אצלנו, אין אמצא, אל רק המיטב!
(מחייך, שרונה מחייכת בחזרה, ונשמע ברקע מחיאות כפיים)
תודה, תודה..
אז ברצוני לדבר קצת על בית הספר, על מורינו שנותנים כל כך הרבה......

מתן: ממ... זה הולך להיות ארוך...
שחר: כן.. אני בעד שנשב..
(הולכים ומתיישבים ובנתיים בני ממשיך לדבר)

-

גולן נמצא בתוך האוטו, גיא מתקדם לעברו עם תיק גדול.

גולן יוצא מהאוטו.

גולן: איפה רוני?!
גיא: היא רוצה לשתות משהו לפני שנצא..
גולן: לשתות?!!? לשתות?! השעה 9! 9!
גיא: בסדר אבא תירגע.. זה יום ראשון, מותר לאחר
גולן: איזה מותר לאחר?! הבית ספר בלב ת"א! בטוח יש עכשיו מיליון פקקים!
אנחנו נגיד ב1!
גיא מחליט שכל מילה שהוא יוסיף תהיה מיותרת מכניס את התיק שלו לאוטו ונכנס גם הוא,
גולן הולך בכעס ובמהירות לבית.

רוני יושבת בסלון עם כוס שוקו קשית בפה שלה רואה mtv

גולן: רוני!!!!
רוני נבהלת, ונחנקת מהשוקו.
רוני : (תוך כדי השתעלות ועיינים דומעות) אתה רוצה להרוג אותי?!
גולן: כן!! מאוד! תעזבי את זה,  כבי את הטלוויזיה ועופי מייד לאוטו!
מיד!
רוני: (עוד חנוקה) תן לי לסיים את הארוחת בוקר שלי בשקט. אומרים שהיא הכי חשובה...
גולן מתקרב לעברה מכבה את הטלוויזיה ולוקח את השוקו מהיידים שלה
רוני: היי! זה שלי!
גולן: צאי לאוטו, ותמשיכי לשתות שם. ע-כ-ש-י-ו!

רוני מסתכלת עליו בפנים עצבניות, ויוצאת החוצה

-

אני מקווה שאהבתם, פרק הבא יבוא בהקדם, אחרי שאני אמצא לי קצת קוראים ואראה שאני לא כותבת פה סתם...

אשמח מאוד לראות תגובות!