לוחמת האור

כל שנה אנחנו מגיעים לאותו היום בו כולם לפתע מתנצלים ומאוד רוצים להיות אוהבים ונאהבים, מצחיק שכל זה עולה בעיקר פעם בשנה. בכל זאת אני מעדיפה להישאר אופטימית ולהגיד לעצמי שזה באמת אמיתי ואנשים חיים כך יומיום, אך משום מה נראה שהאופטימיות הזו לא תוליך אותי למרחקים.

העיקר שהשנה החדשה בפתח והעיקר שאנחנו עדיין אוהבים אחד את השני, נראה לי כך, לא? בכל מקרה אני עדיין שמחה שהסליחה חוזרת יחד עם האכזריות, מאוד נעים לשמוע שאנשים מבקשים סליחה אחד מהשני, מעלה לי חיוך על הפנים...

העיקר שהם מנסים לגרום לעצמם להרגיש טוב, ולא מהבן אדם שממנו מבקשים סליחה, הרי ברור לכולנו, שכאשר אתה מבקש סליחה ממשהו אתה בעיקר רוצה לגרום לעצמך להרגיש טוב, כוון שזה נטל, כוון שזה גורם לך פתאום להתגעגע או כל תחושה של אי נעימות, ככה שלא משנה איך מסתכלים על זה תמיד זה יהיה אגואיסטי ולא ממש אמיתי.

אז בוא נעצום רגע עיינים וכשנרגיש שאכן אנחנו יכולים לבקש סליחה לא מתוך אינטרס, אז נבקש סליחה וניתן חיבוק....

העיקר שהוא יהיה מכוון