לפעמים התחושה כ"כ גרועה שאיבוד תקווה נראה כמו פיתרון לגיטימי ומי מאיתנו לא ברח לשם אי פעם.
המכשול הגדול ביותר שנאלץ לעבור הוא את עצמינו ומי מאיתנו שעובר, יש לו את הכל.

עברתי, סוף כל סוף המוח נפתח, האטימות ירדה לאט לאט ואני חופשי, אני יכול לעוף.

ולמי אכפת מישראבלוג?!
יש לי יום-הולדת היום, היום היחידי בשנה שבו הפלאפון לא מפסיק לצלצל לדקה, יום, לילה, שירותים, אוכל,
וכיף גדול. ואושר אדיר.
ומזל טוב לי.

Nobody knows it but you've got a secret smile

and you use it only for me

I'm losing, I'm bluesing
But you can save me from madness


רק כדי שתקנאו שהיא אוהבת אותי :)
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=662050&blogcode=12006275