בזמן האחרון יצא לי לחשוב הרבה, על זה שנמאס מלעשות רושם או לחשוב כל הזמן על מה הוא והיא חושבים עליי.

אני כאן, ואני עם החברות המקסימות שלי, ואני לא צריכה יותר מיזה, אפילו לא טיפה.

בתחילת שנה ובעיקר כל השנה הזאת,

הייתי עסוקה בלנסות להתחבר לילדים שכולם מכירים אותם, לילדים ש"התגלו" כילדים פשוט דוחים וצבועים.

אבל הבנתי כמה שהילדים שכאן איתי הם הכי חברים שיש, הם בחיים לא ינטשו אותי כשאצטרך אותם, הם תמיד יהיו שם בשבילי.

לחברים כאלה אין תחליף. אני לא צריכה להתאמץ לחפש את הילדים האלה יותר, אני שמחה ומאושרת עם מה שיש לי.

בנות באמת שתודה לא תספיק פה. תודה שהצלחתם לי לגרום להרים את עצמי אחרי כל השברים.

תודה שסבלתם את הכל בשבילי, תודה שהייתן שם בשבילי ותודה שאתן עדיין פה.3>