כל יום יש לי הרגשה שונה,
פעם אני מרגישה שאני פשוט לא הייתי צכה להוולד,
ויום אחר כך אני מרגישה כאילו אני יכולה לקפוץ עכשיו ולגעת בשמיים מרוב שמחה.
נורא קשה לי לפעמים..
לפעמים אני מרגישה שיש מישו שאני ממש אוהבת
אבל הרגשות שלו כלפי הם שונים.
ולפעמים אני מרגישה שהיחסים שלנו הם מעולים.
יש כאלה שהם אומרים שהם חברים שלי,
ואני מאמינה להם,
ונחמד לי איתם
אבל,
אחר-כך, אחרי כמה ימים אני מרגישה שאנחנו לא חברים.
אני לפעמים כל כך רגישה
וכל כך קנאית,
שזה מעצבן אותי
אני חושבת שכל העולם שונא אותי,
ושמי שאני מאוד אוהבת,
לא אוהב אותי בחזרה.
אולי זה נכון,
אבל אני לא חושבת כך,
לפחות לא תמיד.
אז נכון,
מותר לאותו בן אדם עוד חברים חוץ ממני
ונכון,
שאני בטוחה שהוא אוהב אותי (לפחות אני מקווה),
אבל לפעמים הקנאה אוכלת אותי מבפנים.
ואני רוצה לשנות את זה,
כי מה הוא אמור להיות בשבילי?
משרת?
אז לא.
הוא אמור להיות חבר שלי,
שיאהב אותי,
יכבד אותי,
והעיקר שנישאר ביחד,
כי בלעדיו,
יהיה לי מאוד קשה.
אז כל מי שפגעתי בו,
זה היה בלי כוונה רעה,
והבן אדם שאני מדברת עליו היום
אולי ינחש שזה הוא
ואולי לא.
לכן הפוסט הזה, לא אומר שם ולא אומר אם זה בן או בת.
כתבתי את זה בשם זכר כי כך היה לי קל יותר.
מישל~צ'אנ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מישלונ.
