רציתי פעם להבין מה אני באמת שווה.בעיני עצמי ובעיני אחרים.
הרבה פעמים גיליתי שאנשים תמיד מוצאים בי דברים כדי לנצל.
כל בן אדם שמכיר אותי נמאס לו ממני. אני באמת לא מרגישה שקיים האחד שאני עוד לא מוציאה אותו מדעתו. הדיבור, ההתייחסות- כל זה מראה שבעצם אני לבד.
אני כל כך עצובה שזה אפילו מביא לידי דמעות כשאני מבינה שלא היה ולא יבוא הבן אדם שבאמת יאהב אותי כפי שאני. תמיד ימאס להם ממני בשלב כלשהו.
וכן, תאמרו עכשיו, לכל בן אדם נמאס מכל בן אדם בשלב כלשהו, אבל לאנשים נמאס ממני מהר מדי.
כל כך עצוב לי שזה פשוט משגע.
הבנתי כבר שלא יבוא היום שאני אהיה בטוחה שיש לי לפחות חבר אחד שאוהב אותי באמת.
אני צריכה להפסיק לסמוך על אנשים כ"כ. אני צריכה להפסיק לקוות כ"כ.
אפילו היא שחשבתי שפה תמיד, כבר לא כ"כ איכפת לה ממני. ידעתי שזה יבוא.
מישל3\>