ממ.. אז בימים האחרונים לא היה משהו מעניין.
היום התחלתי ב-10 וישר היה התרגיל הארצי הזה ואז למדנו רק צרפתית עם סימונה המשוגעת XD. לאחר מכן מיכל, המחנכת שלנו, הייתה צריכה ללכת לאנשהו והייתה אמורה לבוא מחליפה, אך מכיוון שלי ולעוד חברה שלי אין שיעור נוסף אחרי השיעור עם המחנכת ביקשנו מהרכזת לשחרר אותנו והיא שחררה ^^.
לא היה טעם לבוא היום בכלל ><
טוב הנה הפרק:
19. האהבה
לאחר שבוע טניה חזרה לבית הספר.
כולנו בכיתה הכנו לה ברכות וקישטנו את הכיתה. כשטניה נכנסה היא שמחה לראות את כל מה שהכנו והודתה לכולם.
באותו יום שטניה סיפרה לי את הסיפור על אביה, שכנעתי אותה לדבר עם אמא שלה ולספר לה כל מה שקרה.
טניה הקשיבה בעצתי ובאותו ערב היא התקשרה אלי ואמרה לי שאמא שלה פונה למשטרה.
אני וטניה חיכינו כבר בקוצר רוח שכל הפרשה הזאת תיגמר ושיתפסו את אבא שלה. ידעתי שעמוק בליבה, טניה לא רצתה שיתפסו את אביה. למרות כל המעשים הרעים שהוא עשה הוא בכל זאת ישאר אבא שלה לתמיד.
הימים הבאים בבית הספר היו נעימים יחסית. הילדים לא עיצבנו אותי והייתי מבלה את רוב הזמן עם טניה. בצהריים הייתי חוזרת הביתה, עושה את מה שמוטל עלי לעשות והולכת לטניה.
יום אחד גיא הזמין אותי להיפגש איתו וידעתי שאסור לי לסרב. מצד אחד כל כך רציתי להיפרד ממנו, אבל ידעתי שזה לא השלב המתאים, אולי בכל זאת אני אתחיל לחבב אותו.
כשהגעתי לפארק, המקום בו קבענו להיפגש, הוא עמד שם וחיכה לי ליד העץ.
ניגשתי אליו ונישקתי אותו בלחי.
הוא הסמיק במעט וגם אני. התחלנו ללכת בפארק, שותקים.
על מה אני אדבר איתו?
לאט לאט השקט פג והתחלנו מוציאים מילים מתוכנו. שאלנו שאלות רגילות, שנשאלו ביום יום וענינו תשובות יבשות.
הגענו לגדר שהפרידה את הפארק מהרחוב הסואן והמלא בניינים. נשענתי עליה והבטתי על גיא. היו לו עיניים תכולות מדהימות, שיער גולש וחלק שחלקו נפל על העין והסתיר אותה ותווי פנים מדהימים.
אף פעם לא התעכבתי להביט בפניו ולגלות עד כמה שהן מלאות קסם.
היה עדיף אם הייתי מתאהבת בו, הוא כל כך מקסים וגם אוהב אותי.
חייכתי אליו וראיתי שגם פניו, שעד לאותו רגע היו נפולים, הראו ניצוצות ראשונים של אושר.
הוא עמד ממולי והתקרב אלי צעד נוסף. הרגשתי את קצה מכנסיו נוגע לי ברגל והרגשתי מן הבזק מוזר.
שמתי את ידיי על מותניו והוא התקרב אלי עם פניו. שפתיו נגעו בשפתיי והרגשתי עד כמה שפתיו היו עדינות.
הוא התחיל לנשק אותי בזהירות ולאט לאט הוא חיזק את שפתיו אל שפתיי.
התנשקנו זמן ארוך והדבר שהפתיע אותי יותר מכל הוא שלא נזכרתי באביב וגם לא הצטערתי על נשיקה זו.
אולי בכל זאת אני מתחילה לאהוב את גיא?
לאחר מספר דקות ארוכות הוא עזב את פי והביט לי עמוק בתוך העיניים. רציתי שיפסיק, מכיוון שזה גרם לי לאי נוחות.
"תגידי.. הנשיקה הזאת.. איך היא גרמה לך להרגיש? או שעשית את זה מכיוון שאת לא רוצה לפגוע בי?"
"לא! גיא! איך אתה יכול לומר דבר כזה! אני נישקתי אותך כי כנראה אני כן מרגישה משהו אליך וזה לא היה סתם", אמרתי במן עלבון. מחשבתו הייתה נכונה באיזשהו מקום. הוא הרי יודע שאנחנו לא בקשר ממש טוב כחבר וחברה.
"מצטער, פשוט זה מה שאני מרגיש..".
ניגשתי אליו וחיבקתי אותו. התרפקתי עליו והנחתי את ראשי על כתפו. הרגשתי את ידיו עוטפות את גבי והעליתי חיוך קטן על שפתיי.
לאחר שעזבתי אותו, נעמדתי בחזרה על יד הגדר והבטתי על הדשא.
"מה את רוצה לעשות עכשיו?", הוא שאל אותי, "רוצה לבוא אלי הביתה?"
"בסדר", אמרתי. הכנסתי את ידי בתוך ידו והתחלנו לפסוע בחשיכה לכיוון ביתו שלא היה רחוק מהפארק.
כשנכנסנו לדירתו ראיתי את אחיו הגדול יושב בסלון מחובק עם נערה. מיד נזכרתי באביב והרגשתי דחק של עצב.
נכנסנו לחדרו והבטתי על כל הפוסטרים שהיו תלויים על הקירות. כשחשבתי על זה יותר ויותר, הבנתי שאני בעצם כמעט ולא מכירה אותו. אני לא יודעת מה התחביבים שלו, איזו מוזיקה הוא שומע, כמה אחים יש לו וכו'.
הוא התיישב על קצה מיטתו וסימן לי להתיישב לידו.
הסתכלתי שוב על הפוסטרים ושאלתי אותו איזה להקות הוא אוהב וכך השיחה שלנו התגלגלה וגילינו דברים חדשים אחד על השני.
כשנהיה כבר מאוד מאוחר, אמרתי לו שאני חייבת ללכת והוא ליווה אותי החוצה.
"היה לי ממש כיף היום איתך", אמרתי לו וחייכתי.
"גם לי", הוא אמר לי בקול נעים.
נפרדנו ופניתי לכיוון ביתי.
הילכתי וחשבתי על כל מה שעשיתי היום. הפעם באמת נהנתי עם גיא ובעצם זאת הפעם הראשונה שבאמת עשינו משהו ביחד.
הגעתי הביתה והבית היה שקט. ספיר בטח יצאה לטייל עם חברים שלה ואסף היה בבסיס. יוני בטח כבר מזמן נרדם וכך גם חן ורועי.
הורדתי נעליים והלכתי על קצות האצבעות לכיוון חדרם של אמא ואבא. הם לא נמצאו שם.
גיחכתי בליבי במן הרגל כזה והבנתי שלא יהיה שום יום שהם ימצאו בבית בערב כמו כל ההורים הרגילים.
נכנסתי לחדרי, התלבשתי בפיג'מה ונשכבתי במיטתי. קול של צרצר הגיע מבעד לחלוני ומיד לאחר מכן נרדמתי.
מישל ^_^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מישלונ.