Alive and Dead.

אני כזאת טיפשה.

אנשים ששונאים אותי כל כך צודקים בשנאתם.

אפילו סבתא שלי אומרת שהיא עצובה מהאופי שלי.

למה אני כל היום רק מתלוננת?

למה אני כזאת.. בת זונה!?

נמאס לי לחיות.

אני פוגעת בכולם ואני לא יכולה לסבול את זה יותר.

אני רעה ולא נחמדה.

אני שונאת את עצמי.

כל כך שונאת.

חושבת שכל העולם שונא אותי במקום לחשוב על אלה שאני פוגעת בהם.

אני כזאת מתנשאת ><

אני שונאת את האופי שלי.

הלוואי ולא הייתי נולדת.

כך אנשים לא היו מכירים אותי והיו חיים בשלווה.

אני יושבת ובוכה ופשוט רוצה לתלוש ממני הכל.

להישאר רק שלד חסר חיים.

אני שונאת את מי שאני.

הלוואי שהייתי יכולה להתעורר מחר בן אדם אחר.

איך אני מצליחה לפגוע כל כך באנשים שהכי קרובים לי, שנותנים את כל כולם בשביל שאני אשמח?

אני פשוט לא מבינה את קו המחשבה שלי.

סבתא שלי צודקת שהיא אמרה: 'לא ציפיתי שאת תגדלי להיות כזאת'.

הגיע הזמן באמת לשנות את עצמי.

להיות פחות מפונקת.

לחשוב על אחרים.

לא לפגוע באנשים הקרובים לי גם אם הם מרגיזים.

אני כזאת.. אני כזאת טיפשה וחסרת לב.

 .. אתן לדמעות לזלוג על לחיי..

מישל.