כול כך נישבר לי ורק פה אני יכולה לפרווק ורק פה אני מרגישה שלמה...
העולם בחוץ הרוע שייש כאן.....
עכשיו מלחמה.... אנשים מתים לוקחים חיים של אנשים חפיים מפשע.......
למה?
למה זה חייב להיות ככה....
העולם שלי נופל לי לנגד עניי.....
הכול מתפרק כאילו כלום....
אנשים תחזיקו במה שייש לכם ואל תתנו לזה ללכת כי אתם לא יודעם מה יכול לקראות...
עשיתי טעויות שאי אפשר חשנות בחזרה תחשבו פעמיים לפני מעשה כמה שזה נישמע כמו המבוגרים זה כול כך נכון....
לפחות אצלי.... אני עייפה מלנסות אני עייפה ומלהיות קיימת ...
אנשים אומרים שהם אוהבים אך מי ודע עם הם מתכוונים..?
מי אמר שהם ככה מרגישים...?
כול כלך הרבה שקרנים...אני כבר לא יודעת לאן לברוח...
כול מקום לא טוב להם מספיק... לא משנה מה אני עושה הכול לא בסדר...
לאיפה אלך הפעם..?
נימאס ליברוח.... אומרים הגיע הזמן להתמודד .... איך אחרי שכבר התקווה אפילו נתשה אותנו...? איך..?
עצה ממישהי שיודעת עם יש לכם בן אדם יקר ואתםן יודעים ב מליות אחוזים שהוא תמיד ישאר לצדכם באש ובמים...
האחזו בו חזק ככול שאפשר שמרו עליו הגנו עליו אל תעבדו אותו.... אל תעשו טעיות שלי...
המצב עם הפנים....
כבר אין מקום לתקווה אצלי....
תגידו איך דמעה יכולה לרדת להימחק ואחרייה תבוא עוד אחת...
מתי הן יגמרו.?
כמה מים יש בגוף שלנו שהן לא מפסיקות אףפעם.....
אף פעם לא ידעתי שאפשר להגיע לכאב כזה לסבל כזה?..?
אומרים לי על תרימי ידיים..ץ. תחזיקי ארת עצמך....
תגידו לי למה?
האם יש עוד טעם..?
הריי אני כבר יודעת שזה בחיים לא יגמר אז למה לחיוות למה ליסבול סתם...? למה?
כי יש לכול בן אדם בעולם מה לעשות כי אלוהים קבע....
יופי.... בשביל מטרה אחת מסכנה שמי יודע כמה תשפיע אני צריכה ליסבול ככה אין לי רקגשות מילה עם הוא היה
עוזר אז מילה אבל גם ה אין לי....
אל תעודדו אותי אני כבריודעת מי אני וכמה חזקה אני....
אני כבר יודעת שלא משנה מה זו תקופה .... רק שאצלי היא ניצחית ואל תגידו לי שזה לא ככה...
זהככה כבר 16.5 שנים....
ביי אוהבת אותכם....3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
