מקודם הייתי עם רותם אצל חלי ואני כל כך אוהבת אותה! ממש התגעגעתי לשיחות "אחות גדולה" איתה.
ועכשיו אני אצל שובלי אהובתי. נשארת לישון אצלה.
הגעתי למסקנה שאני בתקופה שפשוט אין לי כוח לריב עם אנשים, אין לי כוח להתווכח ובגלל זה אני גם דיי אדישה כשבאים אליי בטענות.ולא כי לא אכפת לי אבל יש דברים שאני מרגישה שאין צורך לבזבז עליהם אנרגיות כי אני יודעת שזה לא יעשה לי טוב. יש מקרים שאנשים סתם מחפשים קצת אקשן ואין לי כוח לספק אקשן שכזה. אני חושבת שיש דברים שפשוט חבל לפתוח אותם כי פשוט אין להם נכון להרגע פיתרון אז פשוט צריך לתת לזמן להעביר אותם.
אני פשוט בתקופה של לדאוג לעצמי ולעשות דברים שאני יודעת שיעשו לי טוב. תקופה ארוכה נתתי יותר מידיי מעצמי ועכשיו הגיע הזמן לדאוג לעצמי ולעשות חיים. ודרך אגב, אתמול היה כל כך מצחיק!!!! בנות אני כל כך אוהבת אתכן!!!
ושבוע הבא אילת!!!! הולך להיות כל כך כיף!!!! ואז יום הולדת 18!!!! אז בכלל אני מבסוטה..חח...ואז סוף סוף נלך לקרוע את ת"א! חחח...
רק לצאת קצת מהמקום הזה!
למרות שלפעמים שאני חוזרת הבייתה מיציאות שישי אני מוצאת סוג של קסם בדבר הזה שנקרא "אריאל". בחור הזה שכולם מכירים את כולם, כולם עושים שטויות עם כולם וכולם מבינים אחד את השני כי כולם תקועים באותו מקום. יש בזה ייחודיות שאי אפשר למצוא בעיר הגדולה. הרגשה שזה "המקום שלך" ולא באים לשם תיירים ואנשים מכל הארץ לגיחות קצרות. זה מקום שרק אתה באמת יכול להבין מה הולך בו.
ויצא לי לדבר עם דור על מה שהולך בעיר הזאת ולאן היא מידרדרת ועל הבחירות וכל זה. ומאז הבחירות באמת הבנתי כמה כן אכפת לי ממה שהולך פה. וכשגיליתי שרון נחמן נבחר שוב ולא אלי שבירו אני באמת התבאסתי מזה ברמות. כי נכון להרגע המצב של העיר הוא על הפנים: כל הצעירים רק מחכים לרגע שיוכלו לצאת מפה, החינוך לא משהו בכלל, והעיר לאט לאט מזדקנת, כלומר מלאה באנשים מבוגרים-כי הצעירים עוזבים.
וכמובן שיש לציין שדינה שליט (האחראית לקשר עם האמריקאים שתורמים כספים לעיר ולכל משלחות הנוער) פוטרה/התפטרה בגלל רון נחמן ויש מצב וה"קרן לפיתוח אריאל" עומדת להסגר. אז מה יהיה עכשיו?
עד כמה שאני רוצה לצאת מפה, באמת שאכפת לי מהעיר הזאת שהייתה לי בית כל החיים.
מצטערת על החפירה, פשוט זה משהו שממש מטריד אותי מאז הבחירות האחרונות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
