No Music No Life!!!!

אני כל כך מבואסת.. פתאום אני קולטת שממחר חורים לבצפר ולשיגרה...

פתאום אני מתחילה לקלוט שהטיסה לארה"ב נגמרה... שהחלום נגמר.. שהבועה התנפצה....

אני כל כך אוהבת את השנה הזאת... אני חווה רגשות ורגעים שאף פעם לא הרגשתי.... לטוב ולרע..

אבל אני מרגישה שהשנה הזאת היא סוג של בועה... סוג של אשליה...

מוזר לי...

ואני לא רוצה שיגרה..אוףףףף...

אני חייבת הפסקה...שהזמן יעצור..לא רוצה שהרגע הזה יחלוף...

אני מרגישה רייקנות... אני מרגישה מיואשת מהכל....

מצד אחד כל כך רציתי שהחלום הזה יתגשם... אבל מצד שני שחלום מתגשם פתאום כל הציפייה וכל ההשקעה וכל הרגשות של "מה יקרה שהוא יתגשם?" הכל הופך לרייקנות...

אילי תודה.... תודה שאתה קיים... אני כל כך אוהבת אותך

וכרמיתה תודה שאת מבינה אותי...אוהבת