No Music No Life!!!!

1.12.2006

אז דבר ראשון רציתי להגיד תודה ענקית לאיילת שלי.. אחותי... ולכרמיתה המדהימה שלי שהן תמיד מבינות אותי וכל כך תומכות... אתן לא יודעות כמה אתן חשובות לי וכמה אני מודה לכן...

עכשיו חזרתי מאיילת.. היה נחמד.. שיחקנו עם אחות שלה ובנות הדודות המתוקות שלה-לירז ויובל- את המשחק "הרמז"..

ואכלתי איתם ארוחת שישי.. היה ממש נחמד.. הרגשתי חלק מהמשפחה.. תמיד יש לי הרגשה אצלה כמו בבית...

בכל מקרה.. הייתה לנו שיחת נפש והגענו למסקנה שהדבר היחיד שימלא את הרייקנות שיש בתוכנו עכשיו (וכל אחת מסיבותיה שלה) זה הטיסה לארה"ב.. זה יכול להיות כל כך מדהים.. לטוס ולהופיע... זה החלום שלי!

אם אני לא אטוס אני לא יודעת איך אני אוכל לסבול את ההרגשה הנוראית הזאת.. אתם לא יודעים כמה אני מצפה לזה...

מכיתה ו' שהצטרפתי ללהקון אני מחכה לרגע שיגידו שאני אוכל לטוס.. כי אז הייתי קטנה מידיי... אני כל כך מקווה שזה יתגשם..

זה הדבר היחיד שיציל אותי עכשיו.. ואז אני מקווה שהאושר האמיתי יגיע במלואו ובצורה הכי טובה שיש...