עכשיו אני יודעת למה צ'יבו התכוון כשהוא אמר שהשיעמום מעצבן .
הכל התחיל מלילה מלא בשיחה רצינית אחת ענקית שלא יודעת,
לא ממש עזרה לי להרגיש טוב יותר .
והמשיך לבוקר רגיל
המשיך לבגרות נחמדה רק שהתחילו לי כאבי בטן שקצת דפקו
ואז זה התחיל .
זה נאגר ונאגר ונאגר
יושב בפנים , מחכה שמישהו ילחץ קצת , יעצבן קצת
אני בנאדם שאוהב סרטים
וזה גם נראה לי כמו עוד סרט קיטשי ורומנטי ומצחיק
כל הסרט הזוג הזה פשוט המשיך להקסים אותי
כל הזמן אמרתי לעצמי בראש " הם חייבים להיות ביחד"
והם לא .
אני שונאת את הסופים האלה שאתה מצפה לדבר אחד ומקבל דבר אחר .
אני בכלל לא אוהבת לצפות למשהו מסויים ולקבל משהו שונה לגמריי .
החברות עסוקות ( חבר , אימון , פיסיקה , אין לי מושג )
הידידים עסוקים ( פיסיקה , פסיקה , פיסיקה )
ואני , נכה שכמותי , יושבת בבית לבד ומנסה לבדר את עצמי
ברגע מסויים פשוט מצאתי את עצמי יושבת במרפסת ובוהה בשמיים
הרגשתי כאילו ראיתי כל פינה מהם , אני מכירה אותם כמו הידיים שלי .
וכרגע , ממש בא לי להרביץ למשהו .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Pretty Little liar ;)