דיברתי עם חברה שלי שידידה שלו שגם אהבה אותו במשך שנה עד אתמול, וסיפרתי לה שאני מרגישה אליו משהו שאני לא רוצה להרגיש. סיפרתי לה הכל. היא אמרה שהיא לא מתפלאת שאני מרגישה אליו משהו, ושבערך חצי שכבה ידעה את זה לפני, והיא לא מתפלאת שקרה מה שקרה...
אם הייתי רוצה אותו, זה היה קל-הייתי גורמת לו להתאהב בי. אבל אני לא רוצה שהוא יתאהב בי, כדי שלא יפגע, כי אני לא רוצה אותו. למה אני לא רוצה שיפגע? כי הוא אחד האנשים המדהימים והמקסימים ביותר שאני מכירה. אולי הוא מקסים יותר מדי. הוא גורם להרבה ידידות שלו להיות כמו מאושרות לידו, להרגיש הכי מיחדות, וככה הן מתאהבות בו. הוא לעולם לא יפגע באיש, אבל הוא פוגע באנשים הקרובים אליו בלי לשים לב בכלל, בלי שידע, או שאחרים ידעו. רק מי שלא מכיר אותו ושומע עליו, רואה שהוא פוגע באנשים. אלא שמכירים אותו פשוט עיוורים. לא יודעת איך להסביר... אני יכולה לשכוח ממנו, אבל אני לא רוצה. אני יכולה לשנוא אותו, אבל אני לא רוצה. הוא הידיד הכי טוב שלי (זה לא הדדי-יש לו טריליון ידידות בערך... לא נראה לי שהוא סופר אותי). היא אמרה שהוא "זונה ממין זכר" חחח למרות שהוא לא. הקיצר-היא גרמה לי להבין שהדרך היחידה שלי לשכוח ממנו היא להפסיק את הקשר בינינו. הקשר הזה גורם לי לראות עד כמה הוא בנאדם מקסים זה. אז החלטתי שעד שאני אמצא מישהו חדש, אני מפסיקה את הקשר בינינו. לנתק את הקשר עם הידיד הכי טוב. עם אחד האנשים שהכי קל לי לדבר איתם ושאני מספרת להם הכל. זה יהיה לי קשה... יודעים מה-הוא לא שווה את הכאב!!
החלטתי וזהו!!!! אולי אין לי הרבה ידידים, אבל יש לי מספיק חברות (ספק אם כולן חברות טובות), ואני לא צריכה אותו...
ש ק ד ל י ס נ ס ק י - א ת ה ה י ס ט ו ר י ה ! ! !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
