החיים על פי אלמה...

אז... נושא קצת מצ'עמם, הא?

אז אני אגיע לפואנטה..

מה קורה למצ'ועמם בזמן צ'עמום?

בכל בן אדם קיים חומר במוח שנקרא "מצ'ועמם" (אלא אם זה חייזר.. חיחי..),

יש כאלה שהמוח שלהם נגוע ביותר מהחומר (רוב פותחי הלוגים),

ויש כאלה שפחות (הפחות מצ'ועממים, היותר עסוקים).

החומר לא מסוכן, אבל מדבק.

בן אדם שנגוע מאוד בחומר, שפוגש בן אדם שפחות נגוע בחומר זה,

אלול לגרום לבן אדם הפחות נגוע, להתנהג כאילו הוא מאוד נגוע בחומר, אבל פיזית זה לא

מגדיל את מספר חלקיקי הצ'עמום במוח.

אז אני אתן דוגמא לבן אדם שלא רק שהוא נגוע מאוד בחומר "צ'עמום", על סף קריסת מערכת,

המוח שלא מורכב מעוד שני חומרים חוץ מחומר ה"צ'עמום", החומרים הם:

"פוגעני ומגעיל"-חומר שגורם לבן אדם להיות רע לב ורושם תגובות לא נעימות לקורא,

והחומר השני הוא "לא שטחי בצורה דוחה וגועלית"- חומר הגורם לבן אדם הלוקה בבעיה זו להיות שונה מהחברה הכללית

בצורה דוחה ופוגעת, ולא רק זאת הוא גם מפשיט זאת אצל אחרים.

לבן אדם זה שתיכף אנקוט בשמו, יש גם בעיית "אנטי פקצה"- שונא בצורה בוטה פקצות,

ועוד בעיה יותר רצינית "לא יודע להבדיל בין סתם בנות, לפקצות"- לא מבדיל בין פקצות לבנות רגילות.

בן אדם זה הוא אלי, שכולם יכולים לראות איזה תגובה הוא רשם לי במאמר הקודם,

ואני מאוד מקווה שהוא יראה את כתבה זו.

אלי: צריך להכיר בן אדם לפני שרושמים לו דברים מגעילים!

אז אני אסלח לאלי כי הוא כתב את התגובה ההיא שלא באשמתו כי הוא לוקה בבעיות

שהזכרתי קודם לכן.

אני אישית, לא נגד פקצות. הבעיה היא אצלן במוח, הן לא שולטות בזה.

אז זה ממש דפוק לכתוב בלוג שלם על שינאת הפקצות, להרוג אותן, איך להרוג אותך, וכו'...

אז אייני ממליצה בכל תוקף להשתמש בתכנים שבאתר "שינאת הפקצות".

כל הזכויות שמורות לאלמה.

כל חומר המוזכר בקרע, אשר כתוב כי הבן אדם לוקה בבעיה, הינו סתם הגדרה,

ללא כוונה פיזית כלל.