מכירים את זה שיש לכם חלום שגורם לכם לחשוב עליו כל היום למחרת ..
אוקי לי זה קרה היום ...
חלום מוזר כל כך ... משמעותיי כל כך ..
מפחיד כל כך ...
כל כך כואב באיזשהו מובן ..
אני לא מבינה למה זה תמיד קורה לי .. את החלומות הכי טובים שפתאום נגמרים ...
חלמתי על אבא .. חלמתי שהוא יושב באוטו ונוהג עם בגד ים .. כי חזרנו מהים לידו במושב רועי .. ואני מאחורה ואז הוא עובר לאחורה ורועי נוהג במקומו(וזה אבסורדי כל כך כי לרועי אין רישיון בכלל!!) ואז הוא יושב לידי ואנחנו מתחילים לדבר על כל מה שקרה מאז שהוא לא פה והוא מתחיל לבכות וגם אני ואני מתחילה לחבק אותו חזק כל כך כדי להרגיש שהוא אמיתי וקיים והוא לא סתם עוד פרי דמיוני והרגשתי אותו ממש אבל ממש הרגשתי אותו... ולא רציתי לעזוב ... ואז הגענו לבית הישן שלנו בגילה .. בבית שבו הוא מת בעצם ונכנסו כמו כל יום שישי שנכנסו בו עם כל הריח בישולים של אמא והאווירה של השישי המופלאה שהייתה לנו עד לפני שהוא איננו כאן .. ואז הוא ראה את אמא היא הייתה בחדר בדיוק באה להתקלח אני הלכתי לחדר שליי .. ואז כאילו כולם התעוררו בשבת .. והוא כבר לא היה .. אמא יצאה בוכה מהחדר ולא זכרה כלום לא זכרה שהיא הייתה איתו ... ולא הבנתי מה קורה שוב ... ופתאום התעוררתי ... וגילתי שהכל זה סתם עוד חלום ואבא לא היה כאן כמו שחשבתי ולא חיבקתי אותו באמת ולא חשתי בו כמו שרציתי .. והשתוקקתי כל כך... הגעגוע זה הדבר הכי מכשל והכי כואב שמרגיש בן אדם.. התחושה הזאת הריקנות הזאת ... שאין כלום יותר שהכל כבר מת ... מאותה תקופה מדהימה ... שרק עם אותו בן אדם ספציפי יכלנו לחוות אותה ...
אני כל כך רוצה אבא ... רוצה מישהו שיחבק אותי וידבר איתי ויצחק איתי ויבכה איתי כמו שהוא היה עושה ...
אני רוצה שלאמא יהיה טוב ושהיא תמצא אולי אהבה חדשה ולא תהיה יותר לבד ... כי "לא טוב האדם להיות לבדו" .. משפט כל כך נכון ... רק מי שחווה את זה מבין עד כמה ... =\