תאירך שקשה לי לעבור כבר שנה שניה ברציפות....
השנה ציפתי שהתאריך הזה יעבור יותר בקלות ...
אז כנראה שטעיתי ..
או אולי בגלל שהוא עובר קל יותר משנה שעברה ..יותר קשה לי?!
לפעמים אני מוצאת את עצמי שוקעת בפנטזיות ... מה היה יכול להיות עכשיו ..?
בשעה הזאת בתאריך הזה ... ואז מין חיוך חנוק עולה בי ...
מין זיכרון מתוק של לפני שנתיים ... שהכל היה בסדר.. נורמלי ... בשעה הזאת היינו עוד בסוג של חגיגות ... ומתנות ושמפניות וסוג של שלמות או בועה של שלמות ... אין מחלה .. אין מוות... אין תמונות שהפכו לזכרונות יש בנאדם בשר ודם ...
היום נשאר רק עצמות והתאריך הזה שהוא סוג של יום אבל ... כמו יום הזיכרון של רבין או משהו בסגנון ...
אם פעם בתאריך הזה היה שמחת חיים היום הרצון שהוא יעבור .. זה כמו הרצון שיגמר הצום ביום כיפור ... ארוך ומייגע...
מעניין אם שם חוגגים לך אבא... ?
ומעניין אם שם אתה כבר בן 50 .... או שרק נשארת בן 48 וקצת...
מזל טוב פאפא...איפה שלא תהיה=(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
