לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כישוף כושל


"כאן אסור לזייף, אתה גונח, מתעייף... אחור-קדימה נופל, פתאום מתחיל למלמל... כישוף כושל..."

Avatarכינוי:  אלינור ריגבי

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2013

פאקינג שיט


נמאס לי מהתקופות האלה


התקופות שהצבע נעלם מהעולם


אני לא יודעת יותר איך להתמודד עם זה... להחזיק בציפורניים עד שהעולם יתייצב שוב...


מתסכל לדעת שהכל בראש שלי ובכל זאת להיות לחלוטין חסרת יכולת לברוח מזה.


פעם, כשזה קרה, חשבתי שהכל באמת חרא. עכשיו אני יודעת שהראש שלי צובע הכל בצבעים של חרא, שיש לי התפרצויות דיכאון וחרדה שלחלוטין לא קשורות למציאות סביבי, אבל זה לא עוזר. זה מסריח באותה מידה. ואני שונאת את הידיעה שתמיד זה יחזור ויתפוס אותי בסוף, שכל החיים אאלץ להתמודד עם זה.


נמאס לי להיות בחרדה 24/7, מכלום, פשוט מכלום. 


ואני שונאת את הצבא המזדיין הזה. אבל בניגוד לתקופות נורמליות שאני סתם שונאת אותו ומחכה שמשהו אחר יגיע, אני אפילו לא מחכה לכלום. שום דבר לא מרגש או מעניין מספיק או שווה לחכות לו או להתגעגע אליו.

 


שיזדיין צה"ל ולא אכפת לי כמה אנשים יתעצבנו מהמשפט הזה


או שלא, למה אני מאחלת לו דברים טובים

 

שאני אזדיין וצה"ל לא

 

במהרה בקרוב בימינו

אמן

נכתב על ידי אלינור ריגבי , 22/6/2013 22:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלינור ריגבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלינור ריגבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)