השדים של הלילה

נכנסו איתי למיטה.

הבדידות חיבקה משמאל,

העצבות הניחה יד על ראשי וליטפה בעדינות.

והפחד, הפחד שר לי שיר ערש

על כשלונות

וטעויות

ומוות.

וכך, מוקפת מכל הכיוונים

אני מנסה להרדם.

סופרת כבשים וחרוזים ומעשים טובים.

סופרת את חיוכיי היום שהיה,

מדקלמת לעצמי ש

'הכל משתבש לטובה'

ומנסה

לישון.

לא טוב לי.

אז הייתי ללילה עם אחר.

וזה רק חיזק את הגעגוע לברק.

וקצת כואב לי עכשיו

בגוף

בלב