חדר 101 / ערן צלגוב

מְקֻפָּל יָשַׁבְתִּי בִּקְצֵה הַתָּא

צָעַקְתִּי אֲנִי חַף מִפֶּשַׁע

אָמְרוּ לֹא הָיָה פֶּשַׁע

צָעַקְתִּי שַׁחְרְרוּ אוֹתִי

אָמְרוּ אֵינְךָ כָּלוּא

דָּפַקְתִּי בַּדֶּלֶת רָצִיתִי לָצֵאת

אָמְרוּ אֵין דֶּלֶת וְזָרְקוּ הַמַּפְתֵּחַ לַיָּם

בִּקְצֵה הַתָּא יָשַׁבְתִּי מְקֻפָּל.

-

אין דלת

אין דלת

אין דלת.

צאי.

אינך כלואה.

-

יש לי דמעות בקצה העין כבר תקופה

ואני שם, מחכה שמישהו ישאל "אבל איך את? באמת."

-

כששואלים איך התחיל הסמסטר אני עונה "כמו להתנגש בקיר בטון".