כאן אלינור , אז יאלה פרק ובסוף חפירות (:
~~~
על דלתו של גוסטב נשמעו דפיקות , הוא ניגש לדלת במהירות , נרגש במקצת ופותח אותה בחיוך .
" היי " הוא מלמל ובחן אותה , נדהם לגלות כמה יפה היא .
" היי גוסטי " חייכה ג'סי ונשקה ללחיו .
היא התקדמה לעבר הספה שעמדה בסוף החדר , התיישבה עליה ושילבה את רגליה זו בזו .
" אז מה נעשה ? " שאלה אותו והביטה בעיניו במבט מפתה .
" א ... אמ .. אני לא יודע , מה ... מה את רוצה לעשות ? " גמגם גוסטב , הוא התבלבל מהמבט הזה .
" שנראה סרט ? " הציעה בחיוך .
" למה לא , איזה סרט בא לך ? אני אוהב אימה " אמר גוסטב .
" טוב , לא אכפת לי איזה סרט " אמרה ג'סי והתחילה לתכנן בראשה תוכנית מחוכמת .
" ' המסור ' , זה בסדר ? " שאל גוסטב .
" זה לא מפחיד מידי ? " מלמלה ג'סי בפחד .
" אני פה , אין לך ממה לפחד " אמר גוסטב וחייך , היא הסמיקה מעט והנהנה .
גוסטב הדליק את הסרט וניגש לשבת לידה שוב .
הם צפו בסרט יחדיו , גוסטב מסוקרן ואילו ג'סי מחבקת את גוסטב ולעיתים גם צורחת , וגוסטב מגיב בגיחוך קל .
לפתע הגיע קטע מפחיד במיוחד , ג'סי צרחה בחוזקה וגוסטב נבהל , אך מהצרחה של ג'סי .
היא הביטה בעיניו בפחד , והוא חיבק אותה חזק .
' דוחה ' חשבה לעצמה אך חיבקה אותו , הרי היא חייבת .
הוא התנתק מהחיבוק והסתכל עליה בחיוך .
' איכס , עכשיו אמורה להיות נשיקה .. דוחה , למה הוא לא עושה את הצעד הראשון ? '
חשבה לעצמה ג'סי והתקרבה לגוסטב , אפיהם נוגעים – לא נוגעים , שפתיה רפרפו על שלו בעדינות .
הפעם גוסטב משך אותה במותניה ונישק אותה נשיקה מתוקה וחמה על שפתיה הבוהקות , לשונותיהם מתערבלים בחושניות .
" לירון , את ערה עדיין ? " שאלה אותה מור בקול עייף.
" ממממ " התייפחה לירון והתהפכה לצד השני , כאשר שמיכה מכסה את כל גופה .
" אני צריכה להתייעץ איתך, קומי בבקשה " .
"יאו , מור אמרו לך שאת קרציה " גיחכה לירון.
" הנה קמתי , מה רוצה הגברת הוד מלכותה ? " צחקה והעיפה על מור כרית .
" זה רציני, אני חושבת שאני מתחילה להתאהב בטום " . אמרה בקול חלש , ספק רוצה שתשמע, ספק לא.
" מצחיק מאוד , בדיחה טובה " עשתה את עצמה צוחקת , ומקווה מאד שהיא אכן צוחקת איתה.
" לא , זה כבר הרבה זמן ככה , שגיא דוחה אותי , כל נשיקה איתו , זה לא נראה לי אמיתי , ולעומת זאת טום , כל תווי פנים שלו אני בוחנת ... כל לילה אני חושבת עליו " .
"אני , הממ , לא חושבת שזה , המ נכון לעשות , המ הוא מפורסם, המ , המ ..." גמגמה לירון , והשתעלה מעט , היא בחיים לא חשבה שזה מה שייקרה , לא שהיא תתאהב בטום , זה הזוי מדי.
"אולי זה סתם משיכה ? לכי תדעי . מור אל תעשי את זה לשגיא , הוא ימות . את לא מבינה כמה הוא אוהב אותך " .
" אי אפשר להיות עם מישהו , בידיעה מוחלטת שאתה אוהב מישהו אחר , ואני חוששת שגם אני וגם שגיא נסבול מזה , זה לא הגיוני בכל זאת .
אם הוא אוהב אותי , הוא יבין וישחרר אותי , הוא ייתן לי ללכת " מור הייתה כבר על סף דמעות.
"אבל טום , אני לא בטוחה שהוא אוהב אותי , הוא בטוח לא . אני בטוחה , זה יהיה כואב כ"כ " הפעם היא ממש בכתה .
"בואי נעשה דבר כזה , את הולכת להיפרד משגיא , ועם טום ... אני אברר בשבילך מוסכם? " הציעה לירון , היא לא יכלה לחבק אותה . לא עכשיו .
היא הייתה מבולבלת מדי , התערבבות של שנאה מהולה באהבה תקפה אותה בין רגע , היא יידעה שביל אוהב את מור , והוא הולך לסבול מזה .
שניהם הולכים לסבול מזה .
לאחר השיחה שהייתה למור עם לירון ,
וזה גרם לשתיהן המון חומר למחשבה והמון חששות למה שהולך לקרות ,
בעיקר למה שיהיה , מור החליטה שהיא ככל הנראה תאלץ להיפרד משגיא, אין ברירה אחרת .
הגיע הבוקר, מור לבשה ג'ינס , חולצה לבנה עם ציור של דובדבן וכפכים לבנות עם נגיעות של אדמדם .
היא עשתה קוקו הנוטה להיות טיפה הצידה , אשר מבליט לה את העיניים המדהימות שלה .
לקחה על עצמה תיק ויצאה לדרך, נשימה עמוקה .
והנה הכל מתחיל .
מור עמדה מעט מרוחקת מהדלת בכניסה לביתו של שגיא , חושבת על המילים הכי נכונות להגיד ,
למרות שיודעת היא בוודאות , שהיא לא יכולה להגיד כלום .
"אווו , איזה הפתעה נעימה על הבוקר " קידם אותה שגיא , ופתח לה את הדלת .
"יפיפייה שלי , תביאי נשיקה קטנה " רכן מעלייה , אך היא התרחקה מעט . דמעות הציפו את עיניה ,
מבט שלא מוסר לטוב התפשט על פנייה , דאגה עלתה על פניו .
"ש ... שגיא , אנחנו המ , צריכים , המ לדבר , אני המ , שגיא " גמגמה מור, בכתה בעיקר .
הוא לא העיז להגיד מילה , בעיקר שיידע שזה הולך להיות הסוף .
" אני רוצה להיפרד " אמרה בקול חלש , אך מודעת לכך שהוא שמע .
" אני לא מאמין עלייך , למה ? הכל היה מושלם "
"לא , אם היית מסתכל קצת מבעד לעצמך , היית רואה שהכל גמור " הפעם היא אמרה בביטחון מוחלט .
"סליחה ? את מאשימה אותי ? י'זונה , לכי לקוקסינל שלך , ותעזבי אותי לכי קיבינימט " הפעם הוא צרח , העיף דברים .
הוא התחיל להשתגע .
מור לא ידעה שככה הקשר הזה יסתיים . היא לא חשבה על זה אפילו , היא מהירה לצאת מהבית , מפוחדת מעט .
היא מכירה אותו יותר מדי טוב כדי לדעת שהוא עוד יינקום .
עמדתי שם , מביטה בעיניו החומות המדהימות , מחכה שיגיד משהו , שיזמין אותי להיכנס , משהו .
" א ... מור , כנסי " התעלה על עצמו טום והזמין אותי להיכנס .
נכנסתי והתיישבתי על מיטתו , קוברת את ראשי בידיי , הדמעות מאיימת להתפרץ בכל רגע , לא נתתי להן , בלעתי את המחנק בגרוני .
" מור , את בסדר ? קרה משהו ? " שאל טום ברכות והתיישב לצידי .
" אתה יכול פשוט לחבק אותי ? " מלמלתי בלחש ולא חיכיתי לתשובתו ,
חיבקתי אותו בחוזקה והנחתי את ראשי על כתפיו בעוד שדמעותיי מרטיבות את חולצתו .
טום ליטף את גבי בעדינות , מעביר את אצבעותיו בשיערי .
לפתע הרגשתי את ידו הקרה מחליקה אל מתחת לחולצתי , התנתקתי מהחיבוק והרמתי גבה .
הוא חייך אליי ומחק דמעה בודדה שעמדה על עיניי , משכיב אותי על הגב באיטיות , לא התנגדתי .
הוא טיפס מעליי , מוריד את חולצתי ומעיף אותה לעבר הרצפה .
הדמעות הפסיקו אך השאירו טעם מר ומלוח בפי .
לאט , לאט ירדו שאר הבגדים והתפזרו ברחבי החדר , טום עבר בנשיקות קטנות ורטובות לאורך כל גופי , אני נאנחתי בהנאה .
הוא כיסה את שנינו בשמיכה דקיקה ועלה בחזרה , מביט בעיניי התכולות שבגלל הדמעות הפכו לאפורות .
תפסתי בצווארו ונישקתי את שפתיו , מושכת אותו לנשיקה מלאת תשוקה .
לפתע הרגשתי לא בנוח , הרגשתי שמישהו מסתכל עלינו .
הזזתי את טום ממני מעט , והבחנתי בכך שביל מביט על שנינו בפה פעור , בעיניו עומדות דמעות .
מאיו ? מוכשרת שלי את , הכל בזכותך . (:
אני כ"כ שמחה שת כותבת איתי את הסיפור .
הייתי צריכה את העזרה הזאת , את הרעיונות האלה ,
ועוד ממך , אני ממש שמחה , את פשוט כותבת מדהים .
אז מעכשיו ? אם אתם מגיבים , זה מגיבים לשנינו , מעכשיו אני ומאיה ביחד בבלוג הזה ,
אז לא להגיב לאחת מאיתנו רק .
מאיה תענה לכם גם בתגובות לפעמים . (:
אז בואו תפוצצו אותה בברוכה הבאה . ^^
אוהבת אותך מאיו 3>
אל תשכחו להגיב , הא ? [ =
עריכה:
היי זאת מאיה, וואי תודה רבה על התגובות,
אין לכם מושג כמה זה מרגש.
הפרק הבא כבר נכתב, הוא נשמר אצל אלינור.
מחר הוא ייתפרסם. אני מאד מקווה.
בכל אופן, הבנתי שיש המון שאלות, ואי הבנה.
הפרק הבא יסביר את הכל, וייתן תמונת מצב יותר ברורה.
אוהבת אותכם ,
מאיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
