וואו , איזה עיצוב .. לקח לי זמן .. לשים אותו D:
חח סתם , תודה לרותם שהכינה את העיצוב , לינק למטה [ ;;
אז הינה לכם פרק 6 (:
מה שהלב אומר – פרק 6 .
בסוף השיעור ניגשתי לשגיא .
" היי " אמרתי והתיישבתי לידו .
שגיא : " מור , היי " הוא חייך את חיוכו הממיס .
אני : " אה .. שגיא " התבלבלתי מהחיוך הזה .
שגיא : " מור .. ? " הוא צחקק .
אני : " אה ? מה ? אה כן , הינה ... בשבילך, לכבודך , טוב .. לא משנה , תקרא וזהו " מלמלתי במהירות , שמתי את הפתק בידיו ורצתי במהירות מהכיתה , משאירה אותו מבולבל .
התקדמתי החוצה , מתנשפת קלות ומחפשת בעיניי את לירון .
ניגשתי לקפיטריה , עומדת בתור הארוך שנוצר , כמו בכל הפסקה .
" בוווו " שמעתי צעקה מאחורי , הסתובבתי בבהלה וראיתי את לירון מחייכת חיוך מוזר.
אני : " תגידי ... " התחלתי לומר בשקט , " לא שמת לב שבמקרה , רק במקרה ... הבהלת אותי ?! " צווחתי את שתי המילים האחרונות , עד מהרה כל המבטים היו נעוצים בי .
לירון : " אה באמת ? אופס לא התכוונתי " היא צחקקה .
אני : " טוב , בואי נלך מכאן , מספיק בושות עשית לי " מלמלתי בבושה .
הלכנו לעבר הדשא והתיישבנו .
לירון : " נו , הבאת לשגיא ? " אמרה תוך כדי שהיא מתעסקת בדשא .
אני : " אממ ... כן . " מלמלתי , ולא פירטתי יותר מידי .
לירון : " נו ומה הוא אמר ? " אמרה והפנתה את מבטה אליי .
אני : " לא אמר כלום " סיננתי בשקט .
לירון : " מה לא אמר כלום ? איך זה יכול להיות ? " התבלבלה .
אני : " כי רצתי .. א ..אחרי ששמתי את הפתק ביד שלו " גמגמתי ולאחר מכן חייכתי חיוך מוזר .
לירון : " הא , לא פלא " סיננה .
הצלצול נשמע , ואני ולירון התקדמנו לעבר הכיתה .
כמובן שליבי פעם בחוזקה , לראות את מבטו של שגיא , לראות את תגובתו .
לאחר שעתיים שהמורה לימדה תנ"ך , נשמע הצלצול .
מיהרתי להכניס את כל הספרים לתוך התיק ולצאת מהכיתה במהרה , מבלי להיתקל בשגיא .
אך כמובן שהוא השיג אותי , וניגש לעמוד מול שולחני .
לא הרמתי את מבטי אליו , הייתי מובכת .
" מור ... " הוא מלמל בשקט .
" מור , אפשר לדבר איתך ? " הוא אמר , הפעם בטון רגיל .
אני : " אאא , איתי ? בטח " חייכתי חצי חיוך .
לירון שלחה לי מבט של ' בהצלחה ' , חייכתי לעברה ויצאתי מהכיתה עם שגיא .
" מור ... המכתב שהבאת לי הוא ... מדהים " שגיא מלמל במבוכה .
אני : " אאא .. באמת ? " לחשתי , מנסה להסתיר את השמחה שנאגרה בתוכי .
שגיא : " באמת , באמת " הוא חייך והביט לעברי .
אני : " תודה , המכתב היה למטרה של לפרוק רגשות , את האמת ? לא רציתי להביא לך , אבל לירון שכנעה אותי " .
שגיא : " למה לא רצית להביא לי ? " הוא אמר , מופתע .
אני : " לא יודעת , זה מביך " מלמלתי בבלבול .
שגיא : " מביך אותך לאהוב אותי ? " הוא אמר , כנראה נעלב .
אני : " לא ... ממש לא , לא הבנת אותי נכו- " אמרתי אך שגיא קטע אותי ,
הוא התקרב אליי מעט .
הסמקתי קלות , והשפלתי את מבטי מטה .
הוא נגע בסנטרי בעדינות , והרים את מבטי אליו .
הוא חייך אלי , את החיוך המדהים שלו , שכל בת בקלות יכולה ליפול לרשתו .
המרחק בינינו היה מרחק של סנטימטרים אחדים , הרגשתי את המתח שנוצר באווירה .
הוא קירב אותי אליו עוד יותר , ושפתיו רפרפו על שלי .
לאחר כמה התלבטויות , פיו נישק את פי .
הוא סחף אותי לנשיקה מתוקה , נשיקה עדינה , לא סתם נשיקה .
נשיקה מלאת אהבה , ויכולתי להרגיש את זה .
יכולתי להרגיש את הפרפרים שלא הפסיקו להשתולל בתוכי .
הוא כרך את ידיו סביב מותני , ואני כרכתי את ידי סביב צווארו .
שנינו עומדים ברחוב , לא אכפת לנו מאף אחד .
מי שרוצה להצטרף לקבועים שיגיד לי ..
אה ותצטרפו למנויים !
אה ופרק הבא .. טוקיו הוטל [:
אז תגיבו על הפרק ועל העיצוב .
ועל הדמויות כמובן !
אני גם חייבת לומר תודה רבה לענבל שעזרה לי עם הדמויות ,
בלעדיה לא הייתי מצליחה ( הינה הבלוג : http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=495435 )
ממליצה על הסיפור שלה 3>
לילה טוב (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
