לא עורך. לא מצנזר. לא דופק חשבון. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2009
לילה לבן
לקחתי מונית לאחי כדי לראות אצלו את גמר ליגת האלופות ועוד לפני שהנהג הפעיל את המונה הבנתי שעשיתי טעות. לפני שאמרתי לו לאן אני צריך הוא כבר דיבר על כמה כוסיות מסתובבות בעיר בגלל הלילה הלבן והנה - תראה את זאת, איזה תחת יא וואראדי.
אני מסתכל על השעון ומחשב אם אני אספיק לעצור לקנות פיצוחים ולא טורח להסתכל על מי הנהג החרמן מרייר. אף פעם לא הייתי מהמריירים.
הנהג ממשיך לדבר על הכוסיות ומה הוא היה עושה אם רק הוא לא היה נשוי, ואיזה כיף לי ובמקומי הוא היה מתחיל עם כל מה שזז ומסיים את הלילה במיטה עם עוד 3 בחורות.
בסוף הצלחתי להגיע בזמן, בלי 3 בחורות אבל עם 300 גרם פיצוחים. על השולחן כבר היו בירות וסיגריות ואיזה חטיף זעתר שהייתי צריך שירחיקו ממני אחרת הייתי מחסל את כולו.
כמו כולם שמחתי עם הנצחון של בארסה אבל זה החזיק רק כמה דקות אחרי שירדתי למטה וראיתי את כל הרחוב מפוצץ באנשים בגלל הלילה הלבן הזה, שאף אחד לא הבין מה עושים בו חוץ מזה שצריך להיות בחוץ כי יש לילה לבן.
הייתי צריך להשתין אחרי הארבע בירות ששתיתי והצלחתי איכשהו לתפוס מונית חזרה הביתה. הנהג היה ערס אבל לפחות לא היה חרמן כמו הנהג הראשון והיה מספיק מוזר בשביל לשמוע שירי דיכאון שקטים של יזהר כהן ודפנה ארמוני.
לקח לי איזה חצי שעה להגיע הביתה בגלל העיר המוזרה והפקוקה הזו ובגלל כל האנשים שהציפו את הרחובות רק בגלל שמישהו אמר שיש לילה לבן. באמת היו הרבה כוסיות בחוץ, אבל גם ככה לגמרי נמאס לי מהבחורות הסנוביות של תל אביב וזה בכלל לא משנה איזה לילה זה.
| |
עכשיו זה מתאים
תבוא, היא אמרה לי. מזמן לא התראינו. אז באתי, כי בכל זאת מזמן לא התראינו.
כשהגעתי היא נתנה לי נשיקה וחיבוק שגרם לי להרגיש את כל הגוף שלה אבל לא הרבה מעבר לזה. ישבנו על הספה והיא שאלה אם בא לי לפתוח בקבוק יין אז אמרתי שאני נוהג ולא מתאים עכשיו, מה שהיה נכון אבל לא קשור בשום דבר לסיבה שלא רציתי לפתוח בקבוק יין.
דיברנו על עבודה ולימודים וחדשות ופיגועים וכלכלות ומשברים ובעצם על כל דבר שיש לו פוטנציאל להסוות מתח מיני.
היא הגישה פירות חתוכים והציעה עם זה גם סירופ שוקולד אבל אמרתי שאני שומר על המשקל. המשכנו בשיחה על כלום והתברר לי שאני יכול לדבר בשטף ובלי להתבלבל גם מול מחשוף מזמין ואפילו כמעט בלי להגניב מבטים.
כשהיא הסתכלה עלי במבט שאני מכיר ניסיתי לדבר על מוסיקה וכשהיא נגעה כאילו בטעות ביד שלי דיברתי על תיאטרון וכשהיא נישקה אותי אמרתי לה שזה רק יסבך.
זמן קצר אחר כך נסעתי הביתה. התיישבתי במרפסת ומזגתי לעצמי כוס יין אדום.
עכשיו זה מתאים.
| |
המתנה
זו היתה מתנת היום הולדת הכי מוזרה שקיבלתי בחיים שלי. יותר נכון שתי מתנות.
"אתה מוכן להסביר לי מה אני רואה פה?" אני שואל אותו. הוא מסתכל עלי מחייך. מרוצה. מה אתה כל כך שמח, יא בן זונה.
כמו שאתה רואה זה קרם פנים, הוא אומר לי ומצביע על...קרם פנים. וזה, הוא אומר ומצביע על בקבוק המתכת, זה פלאסק.
הסתכלתי על הבקבוקון שאמור להפוך את הוויסקי שלי לקצת יותר נייד. עד לפני רגע אפילו לא ידעתי שקוראים לזה פלאסק, מבחינתי זה סתם היה הבקבוק מתכת הזה ששמים בו אלכוהול ושיכורים שולפים אותו מכיס המעיל.
"אני יודע מה זה", אמרתי לו. "עכשיו תסביר".
"מתנה אחת זה לגבר, ומתנה אחת להומו. עכשיו שתיהן שלך, תהנה".
זו היתה מתנת היום הולדת הכי מוזרה שקיבלתי בחיים שלי.
בל"ג בעומר ישבנו מול המדורה. הוצאתי מהכיס את הבקבוק הקטן שכבר ידעתי שקוראים לו פלאסק ולקחתי לגימה ארוכה מהוויסקי ששמתי בפנים מבעוד מועד.
הושטתי לו את הבקבוק וגם הוא לקח לגימה הגונה.
אחלה מתנה, אמרתי לו.
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
בן: 45 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
