הייייי....מה נישמע?? הכל טוב...?
איך החורף...? יורד גשם...שלג....משהוא?
תספרו חדש...שלא יהיה יבש
אני חייבת להגיד = תודה= לכל מי שהגיב לי...זה באמת עוזר= )
יאאא...אני מתחילה...
תאריך: 7.11.07
יום במסע: השני
התעוררתי בבוקר קפואה ועייפה רצח. [מה אני יעשה שאני רגילה לישון מאוחר...]
התארגנתי , היתלבשתי , סגרתי את המיזוודה [כי ב3 ימים הראשונים החלפנו 2 בתי מלון..] ובדקתי שלקחתי הכול.
בולו'ש ואנוכי ירדנו לחדר האוכל , אמרנו בוקר טוב למי שהיה שם , חיפשנו לנו משהוא אכיל......
הניחו לנו בשולחן ארוך ככה : גבינות משולשות , נקניק , ירקות , פירות , חביטת מיץ... , בייקון , גבינה צהובה , גבינה שנראת טוב אבל לא כאזות באמת , לחמים...וכ"ו.
אכלנו לנו סנדביץ...והכנו לנו לדרך בסתר. [ הפולנים לא מרשים להוציא אוכל מחדר האוכל , מזל שיש כיסים ]
עלינו לאוטובוס , הנהג הכניס את המיזוודות לבאגז, לא נתן לנו לעזור או לגעת .
לימור ואנוכי מצאנו מקום ל=י=ג=ה לשבת , וישבנו שם כל המסע. [ יש שירותים באוטובוס....חחח רק לפיפי ואת הנייר ליזרוק לפח ]
התחלנו לינסוע.... לשכונה דיי מוזרה בווארשה...חיים אמר להיתארגן לירידה...ותוך כמה שניות...אמר לרדת .
הוא לקח אותנו בין הרחובות [ הליכה של 5 דק' ] ועצרנו בשכונה דיי קטנה , ומולנו קיר וביניינים.
קיר קטן אם מקום לנרות נשמה , קצת פרחים , ושלט לזכר מה שהיה שם.
חיים אמר.... מה שאתם רואים [החומה] זה מה שנישאר מגטו ווארשה.
הסתכלנו על הקיר...וצילמנו.... [כמו ישראלים טיפוסים].
איזה בנאדם יגור ליד חומת גטו...? [ טוב אולי פולנים שלא שמעו על השואה...משהו שלא נישכח בווארשה]
חיים אסף אותנו מול ביניין שיש שם מדרגות לשבת...[חלק גם עמדו כי לא היה מקום]
והתחיל לספר...ולהעביר תמונות...וכ"ו....[היההה קררררררררר]
לאחר מכן חזרנו לאוטובוס לנסיעה קצרה ל"מכון היהודי ההסטורי" בווארשה.
משלחות לא מגיעות לשם הרבה...[אין הכנסת אורחים] מכייון שהיינו אוטובוס אחד , 41 איש , חיים אירגן לנו להיכנס.
בקומה הראשונה יש פסל אחד , לא מובן , ועל קיר בצד ימין תמונה ענקיתת של פולין...ומחשב ליד ששם אתה רושם שם של רחוב ובתמונה זוהרת המקום שרשמת.
ובצד שמאל חנות מזכרות...[נכון חמוד? לא!]
עולים במדרגות ומגיעים לכמו מיני "יד ושם".
באתר יש 3 סרטים [אנחנו ראינו שניים] שמספרים על היהודים לפני ואחרי השואה.
ומלא תמונות...מוצגים...וכתבות...והכל ב-3 שפות...פולנית , אנגלית וגרמנית..[פשוט בושה! מה אם העברית?]
בסיום האתר...עלינו לאוטובוס...[זרקו עליינו אבנים...הנאו- נאצים האלה...כלבים , איזה אחד לבש כולו לבן...מטורפים...ברצינות! ] ונסענו לבית העלמין/קברות היהודי הוותיק ביותר.
חיים אשר הוא מדריך מופרע , לא התאים לו כמובן צורת ההליכה שלנו...[כמו עדר] וככה גם לפי דעתו אנחנו לא נאכל להכיר את בית הקברות לבד....וזה לא ישפיע עלינו... ולכן , הוליך אותנו בין הקברים.
בזמן שהלכנו בין הקברים הצפופים, המצבות בכל מקום...אני לא יכלתי להרים תעיינים.
הפחד או אולי לא הפחד אלה האי וודאות שאני ימצא אל אחד הקברים או המצבות את השם "פוימן דויד" סבא של סבתא שלי זיכרונו לברכה.
באיזה שהוא שלב חיים נעצר ואמר לנו לעשות חצי מעגל , מקדימה ראינו איזור כולו דשא...ומאחורינו ראינו מלא מצבות....בשורות....
חיים שאל "אתם לא עייפים...? למה אתם לא יושבים...?" אנחנו אמרנו שלא מכובד לשבת על קבר וגם זה לא אנושי לעשות את זה, חיים אמר לנו שמתחת למצבות אין כלום...ושזה כמו אנדרטה לכל מי שלא קיבל קבורה נכונה...ושמולנו...הדשא הזה...הוא קבר אחים.
ומשם...בחציית כביש אחד בלבד... הגענו למקום שהיה [לרוב] הכי משמעותי בישבילי במסע הזה.
רחוב "מורדכי אנילביץ" , הרחוב שסבתא שלי גרה שם עד גיל 4.
בכיתי קצת...כן... בכל זאת זה היה ממש סגירת מעגל...לעמוד ממש ברחוב ולדעת שכאן ניפרדו המישפחות...שכאן הזיכרון האחרון של סבתא שלי מהדודים...מהסבא...מהאנשים שהכירה....
סבתא שלי בת 83 [ עד 120...חח] ויש לה זיכרון לטווח ארוךךך....שתהיה בריאה.
סבתא שלי תמיד סיפרה על בית כנסת שסבא שלה ז"ל היה הולך ובימי שישי ושבת היא היתה מחכה לו שיחזור.ובאמת באמת היה שם בית כנסת...וחיים סיפר לנו שבית הכנסת נהרס בתור מתנה להיטלר ליום הולדת שלו ולהראות לו שאין יותר יהודים בווארשה. ומכייון שבכניסה לבית הכנסת היתה מנורה...היא לא ניפגעה מהפיצוץ והיא נשארה שם עד היום.
הבעיה שהיתווצרה באיזור בית הכנסת היא שלא היה ניתן ליבנות שם כלום...10 שנים ניסו ליבנות משהוא ותמיד היה איזה בעיה שלא איפשרה...עד שהם בנו חדר קטן שיש בו ספר תנ"ך לזכר בית הכנסת...והבנייה הצליחה...וכרגע היא בשלבי סיום...=).
במרחק 5 דק' הליכה מבית הכנסת[שלא קיים] ישנו קניון...וכמובן בגלל שהיינו קבוצה קטנה יכלנו להנות מימנו...
ישר קפצנו על ה"קנטור"[שפירושו החלפת כספים...בפולנית] ויצאנו לשופינגגגג.....[אני חולה שופינגגג]
ומשם מיכיוון שהתחיל להחשיך ומתאמי בטיחות נסענו למלון VICTORIA המדהים.
קיבלנו מפתחות , הכנסו את המיזוודות וקופסאת הצ'ופרים 33 לחדר , וידרנו לחדר האוכל.
ערוכת הערב הראשונה והטעימה והמבושלת היטב שאכלנו בפולין.
מנה ראשונה שתמיד תקבל בפולין בחורף היא .... מ=ר=ק [לפעמים טעים...ולפעמים לא]
מנה שנייה העיקרית [ אל תיתפסו אותי במילים] עוף וציפס' וסלט טעים.... וקצופ אם פילפל...חחח
ומנה אחרונה עוגת תפוחים טעימה [ לימור לא אהבה אני זללתי אותה].
אחרי הארוכה ראינו שיש עוד קבוצה ליד ירושליים [חמודים] ודיברנו איתם קצת...
לא זוכרת באיזה שעה בדיוק נערכה אספה שבה מספרים מה עבר היום...
עשינו פעילות אם בלונים...כל אחד קיבל בלון ורשם את ההתרשמות מהיום...אני רשמתי " התחשבות ושימחה:" [אל תישאלו למה...חחח] וכולם ציפו ליום השלישי...==!>למחנה ההשמדה הראשון "מיידאנק"
עלינו לחדרים... שיר ואיילת באו לביקור...אכלנו מנות חמות...דיברתי אם אמא בפון....
והלכנו לישון בפחד! יודעים למה?
חיים סיפר לנו בדרך למלון [באוטובוס] על בית כנסת שיש באיזור ליד המלון... שבו נוהגים הרוחות להגיד קדיש כל לילה ב12 בלילה... ומי שעובר ליד הבית כנסת בשעה הזאת...ישמע את שמו ואת שם אביו...וימצא את עצמו ליד הבמה המרכזית וקורא את הקדיש...
[הרבה סיפורים משם....] ואים בלילה ב12 אנחנו רואים דברים זזים...או שומעים אנשים הולכים במסדרון...
תבינו לבד מה זה...=)
חומת הגטו
רחוב "מורדכי אנילביץ"
בית הקברות
יאנוש קורצאק והילדים [בבית הקברות]
אנדרת הילדים בבית הקברות [חודשה לא מיזמן...]
כינוי:
17•^•LoLi P0P•^•
בבלוג זה
בכל הבלוגים
