
הכל ניראה כ"כ טוב כאילו שיש עוד כמה חודשים לשבת עם הרגליים למעלה.
-יותר מידי טוב.-
הבעיה היחידה היא שעוד יומיים הכל נגמר.
וזה לא העובדה שנגמר.זו העובדה שהבעיות רק מתחילות.
זאת לא הפעם הראשונה שאני נדחקת לפינה.
זאת הפעם הראשונה שאני לא מצליחה לצאת.
אזלו לי הפתרונות והתשובות.
כאילו שהוכחתי פעם נוספת שאני כישלון.
כל אחד היה מתעצבן עם התוכניות שלו היו מתבטלות
ברגע האחרון.
אני אישית עוברת התמוטטות שקטה
שאני מדחיקה.
לא אוהבת החלטות גורליות שיקבעו את עתידי.
מה יקרה אם אני אבחר לא נכון?
כניראה בגלל זה הדברים שלי עדיין
פזורים על הריצפה אצל ההורים.
פחדתי למצוא להם קופסאות
כי אני לא יודעת לאן אקח אותם בסוף.
אני שוקלת לוותר.שהזרם יקח אותי.
כי אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
SCREW YOU ALL
-ToxicBunny-

