בתקופה דיי עצובה
ההרגשה באוויר דיי שמחה.
החלומות מתקרבים
אפילו ששלי עדיין לא מפותחים.
השלמתי עם כמעט הכל ואני מוכנה להמשיך הלאה.
המחשבות שלי בתמימות עכשיו
על מציאת שמלה לנעליים.
זה התחיל מול המחשב עם כמה סרטונים על חתולים מדברים.
זה המשיך לטלויזיה עם מועדון לילה
-ואהובה עופר שכטר-
ביום הבא לא היה מנוחה.
זה המשיך כשהידית של הדלת שלי שלי נפלה
והיא כמעט נפלה מהספה.
מה שהוסיף זה שאחד הפוסטרים שלי גם נפל
והחדר שכולו מתפרק התמלא בצחוקים.
אמרו לי שעוזבים את הגרוטאה הזאת אז למה לא לצחוק עליה קצת?
לי לא ממש איכפת.
נעזוב כשאני אתגייס,והבסיס יהיה ביתי לתקופה קצרה.
ואפילו שלא זזנו מהספה
זה היה סופ"ש נחמד ביותר ואתגעגע לעוד בעתיד הקרוב.
החלטתי שאחגוג עם קופסאות.
אני אארוז את כל הדברים שאספתי במשך השנים
ואחכה לרגע שבו אני אמצא את מקומי.
אפילו שאמלא את הקופסאות באוספים שאף פעם לא המשכתי
הרבה זמן לפני שאעבור למקום משלי,
יהיה נחמד לרוקן את פינת הכלב שאני חייה בא.
התרגלתי לישון על הספה בבית של ההורים.
למזלי בקרוב לא עוד
ובתקווה בשנה שנתיים הקרובות אוכל להיות גאה להזמין אותם למקומי.
הפיטר פן עדיין בתוכי,
אבל כמה תכנונים לעתיד הקרוב יש.
לא בתחום הלימודים אבל יש.
הצבא,לצערי, משחק תפקיד ראשי כמשענת.
הרעיון מעצבן אותי
אבל אנסה להפיק את המיטב בשנתיים שאבזבז.
הספירה לאחור
22
SCREW YOU ALL
-ToxicBunny-

