הרבה זמן לא הייתי פה.
ות'אמת אין לי סיבה מספיק טובה למה.
לא שנמעס לי,אבל אני
בקושי מתקרבת למחשב בזמן האחרון.
הכל אצלי על הולד.
אני תקועה במין מצב שאין איך לחזור לעבר,
ואני לא מצליחה להיתקרב לעתיד.
כבר לא פעם ולא פעמיים שניסיתי פשוט לקום וללכת,
אבל אני לא יכולה.הרבה דברים ומצבים מונעים ממני תזוזה כלשהי.
כבר הרבה זמן אני מחכה שישלחו לי את סדר היום שאני אחיה לפני שאתגייס,
ועד אז אני לאט לאט משתגעת.
אין לי שום מוזה,לא נגעתי כבר חודש במצלמה,לא כתבתי פה,
ות'אמת אני לא יודעת
מה עוד אני יכולה לעשות,אני לא ממש מוכשרת.
לא יודעת עם זה דיכאון שנפל עליי,או שפשוט כל ריגוש של אופטימיות
וכל ההתלהבות שהכל מתנהל לפי התוכניות התפוגג.
אני לא ממש מצליחה למצוא דרך להרגיע את עצמי.
הבישול שהתמכרתי אליו צריך להפסיק.אני לא יודעת לבשל.
אני פשוט שמחה שלאמא שלי יש כ"כ הרבה סבלנות.
זה כאילו שאני חיה מתחת לענן שחור שהולך איתי לכל מקום.
התקווה היחידה שלי זה שאני יודעת בדיוק מה יעשה עם המשכורת הראשונה שלי.
אבזבז.עד השקל האחרון,כי אין לי משהו יותר טוב לעשות.
אני יודעת שאני ארגיש טיפה יותר טוב.
השאלה היא,מתי תיהיה משכורת ראשונה.?
SCREW YOU ALL
-ToxicBunny-

