לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

blabla - a way of life



Avatarכינוי: 

בת: 34

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

תמונה




אין לי כוח לעדכן.

A.D.I.D.A.S - all day I dream about st4va

P:

 

_

מה אני מפגרת?!!?!??!!? think?!?!?!!? איפה יש t באדידס?!?!?!?!!?!?

[כבר אמרתי שאני שונאת שיש לי שגיאות כתיב?] 

נכתב על ידי , 24/3/2008 15:40  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום חדש.


הפוסט הנ"ל נכתב ב-00:01, ב-14.3.

אז קודם כל רציתי להגיד מזל טוב לאילנה, שיש לה יומולדת, ולהורים שלי, שיש להם יום נישואים [למרות שהם לא יידעו על המזל"ט הזה, הם לא אמורים לדעת על קיום הבלוג].

 

החלטתי לכתוב פוסט "מה חדש" למען שני הקוראים הבודדים שלי [שגם לא במיוחד מעניין אותם מה חדש, בעיקר בגלל שהם חברים שלי ויודעים יותר טוב ממני מה הולך איתי].

אה כן וגם בשביל הקורא האנונימי שלי .

בכלאופן את השבוע האחרון ביליתי הוזה במיטה שלי, עם הפסקות טלוויזיה וסמסים כל כמה שעות.

ובהרחבה:

ליום שישי לפני שבוע היו לי הרבה מאוד תכניות. אחרי השיעמום שסבלתי כל השבוע לפניו, החלטתי שהפעם אני לא לוקחת סיכונים וקבעתי 5 תוכניות שונות לאותו הערב.

אחת התוכניות הייתה לקפוץ לעיר עם אופיר, ומאיה שהצטרפה.

כבר בדרך לתפוס מונית לעיר, כמה ערסים הציקו לנו.

יותר נכון לתחת שלי.

גם כשהגענו לעיר ההערות לתחת המשיכו.

הייתי מבינה את ההערות אם הייתי מסתובבת עם חוטיני מבצבץ. אני לא מבינה הערות למישהי עם ג'ינס שחור וניטים, שבד"כ אמורים להפריע לערסים או משהו?

בסוף התיכנון המקורי להכיר אנשים בהיכל התבטל, כי החנונים כנראה כבר הסתלקו, ובמקום אני ואופיר קנינו smirnof ice [יאמי].

את שאר הערב ביליתי עם חשק לכנפיים [שלא הגיעו. דומינו'ס היה סגור ): ], ובסוף הלכתי לישון אצל אופיר.

ב-8 בבוקר קמתי לחוצה והודעתי לאופיר ולמאיה שאני מפחדת מההורים וחזרתי הביתה.

להורים המצאתי איזה שטות בקשר לסיבה שחזרתי מוקדם, והלכתי למיטה.

בצהריים אמא שלי באה להעיר אותי, וגילתה שיש לי חום.

אני הייתי בטוחה שפשוט כואב לי הראש כי חטפתי הנגאובר בגלל ששתיתי וודקה והייתי מיובשת.

הבעיה?

ההנגאובר המשיך שבוע, והיה מלווה בחום של 39 מעלות+.

אפילו היה לי חשד לדלקת ריאות.

בכלאופן בזה נגמר פוסט חסר משמעות, שהצליח להעביר לי 23 דק' בסבבה.

לילה טוב לכולם.

 

נ.ב.

אני מאושרת, ורק תומר יודע למה. גם לין הייתה אמורה לדעת למה, אבל היא לא ענתה לטלפון ולסמס שלי, אז זאת אשמתה שהיא לא יודעת! P:

 

*עריכה*

הצליח! הצליחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!

ממתי  יש לי שגיאות כתיב?!?!?!?!? מוות לעולם!!!! [לין: עכשיו אני יודעת ואתם לא!! חה!!!?!!?!?!. אגב, את מטומטמת, בגלל זה יש לך שגיאות כתיב.] [אה, גם כי שתית] D:

 

 

נכתב על ידי , 14/3/2008 00:01  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לילה אחד - שני בתי חולים.


השעה 11 בערב, וזה יום שבת משעמם. אמא אומרת לי להתקלח, וגרגיר אבק מטריד את המנוחה של העין שלי.

השעה 11 וחצי, הגרגיר אבק שנאבקתי בו בשעה וחצי האחרונה מסרב לצאת לי מהעין, ואמא שלי מודיעה לי להיכנס למכונית.

בשעה 12 כבר הגענו לבית החולים לניאדו, רק כדי לגלות שאין להם רופאי עיניים ושאנחנו צריכות לנסוע עד כפר סבא.

בשעה 12 ו-40 דק' הגענו לבית החולים בכפר סבא. היה נורא קר, וריק בצורה מפחידה. להסתובב במסדרונות ירוקים וארוכים בבית חולים ענק ושומם גם לא במיוחד תרם לאווירה. [טוב האמת היא שדי התלהבתי מזה, וכל הזמן חפרתי לאמא שלי שזה כמו סרט אימה].

בסוף הגענו למחלקת ילדים [הייתה נורא צבעונית, במיוחד ביחס לבית חולים, ונראתה כמו מועדון נורא מוזר], במחלקת ילדים הפנו אותנו למחלקת עיניים, עוד הליכה במסדרונות הארוכים, וסוף סוף מצאתי רופאת עיניים.

[שסיפרה לנו בהתלהבות שהיא בדיוק ניתחה גופה כדי להוציא את הקרנית שלה, שזה בכלל עזר לאווירה].

לקח לרופאה בדיוק שתי שניות להוציא לי את הגרגיר מהעין [ברגע שהפסקתי להבהל כל פעם שהיא ניסתה לגעת לי בעין, והתגברתי על הבחילה מזה שהיא הפכה לי את העפעף], ויצאתי רק עם שריטה לקרנית.

וכן, מסתבר שאני לא היחידה שבאה כי נתקע לה גרגיר חול בעין, ומסתבר שאני לא סתם מפונקת וזה גם יכול להיות מסוכן! O:

בשעה 1 וחצי כבר היינו בדרך הביתה [שותות שוקו ].

והמסקנה מכל הסיפור? בתי חולים בלילה זה אחד הדברים המגניבים [הרגשתי כמו בסרט אימה זול: מסדרונות ארוכים וירוקים, קר, ריק, אחיות עצבנית ורופאה ערבייה שהרגע ניתחה גופה.]

 

_

עריכה:

אוי ואבוי, יש לי בלוג פריקאצה.

 

_

עריכה 2:

אוי ואבוי, יש לי בלוג פריקאצה - ואני מתלהבת מזה.

 

נכתב על ידי , 3/3/2008 22:35  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

3,697
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לodette אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על odette ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)