אז.... high school musical [רק במקום חבורה של הומואים נוצצים, אני, הגבר, לין וקבוצת המאגניבים שלנו].
קיצר תעודות...
מתמטיקה: 70
לשון: 75
פיזיקה: 77
מדעי החברה: 80
הסטוריה: 84
ביולוגיה: 85
כימיה: 88
אנגלית: 93
ערבית: 93
חנ"ג: 95
תנ"ך: 96
דוברי אנגלית: 97
ממוצע: 86
חיסורים: 46 שעות
איחורים: 5
הערות: ההעדרויות וההפרעות שלי במהלך השיעור פוגעות בתפקוד שלי ובחברי לכיתה.
אז התעודה שלי מעולה, כל המורות העלו לי את הציון ב10 נק' חוץ מהמורה ללשון, והמורה לספורט שהעלתה אותו ב-50 נק'... 95 בחנ"ג?!?! אני באתי למקסימום 5 שיעורים מתחילת השנה... טוב, ככה זה כשאת מקום שני בריצות
[מישו ציפה שאני אנצח את נינה?]
ובקשר להערות, לפחות לחצי מהכיתה העירו שהם מפריעים בשיעור, אז קשה לי להאמין שאני זאת שפוגעת בתפקוד של כולם :)
מגמות.
שני המקצועות היחידים שיש לי רשות לבחור, ושאני צריכה ללמוד בשנתיים הבאות.
כל החיים שלי לימדו אותי שצריך לחשוב על העתיד, לדאוג לעתיד טוב יותר.
ומה עם ההווה?
אני רוצה לקחת מגמה שתעניין אותי, ושיהיה לי כיף ללמוד בשנתיים האלה.. לעומת זאת ההורים שלי לוחצים עליי לקחת לפחות מקצוע אחד מדעי.
אני מצד אחד לא רוצה לבחור מגמה שתשעמם אותי, ואז בעתיד ללמוד באונ' מקצוע שישעמם אותי, ובסוף להתקע בעבודה שאני אשנא, בשיגרה משעממת, ולהתחרט כל יום על החיים שיצרתי לעצמי.
מצד שני אני עדיין תקועה בראש של ההורים שלי, וגם לא נעים לי לאכזב אותם ולהרוס את הציפיות שלהם ממני...
אבל ההורים שלי הם לא אני, וזה החיים שלי, ולא שלהם. אני לא מתכוונת לחיות את החיים שהם קבעו לי, למרות שאני מעריכה את הדאגה שלהם.
ולא, עדיין לא בחרתי מגמות, ועדיין אין לי שום מושג מה בכלל מעניין אותי ללמוד... כרגיל, אני אעשה את ההחלטה שלי בסוף בלי התלבטויות, ואתמודד איתה
יהיה טוב.
