אני מתחילה להתרגש
אני מתחילה להתגעגע
אני אוהבת את ההרגשה שהוא לידי
אני אוהבת שהוא מסתכל עליי
אני לא מתביישת ואומרת לו 'תפסיק'
אני מסוגלת להסתכל לו לתוך העיניים ולחייך
מבלי להרגיש בושה,או שזה לא במקום
לא אכפת לי שקוראים לו 'חבר שלך'
כמו שפעם היו קוראים לגברים אחרים,ואני הייתי מתעצבנת
הוא לא ילדותי
פתאום זה מישהו שמקשיב
זה מישהו שאכפת לו
זה מישהו שכשהוא שולח הודעה
אני ישר מחייכת מבלי לקרוא אותה אפילו
מצד אחד זו הרגשה מאוד מדהימה וכיפית
להרגיש חיבור לבנאדם כ"כ מהר
ולרצות להיות בקרבתו ולהיות איתו
להתגעגע,להתנשק,להתחבק,סתם לשבת בים או בפאב,להסתכל אחד בשני ולשתוק
מצד שני זו הרגשה מאוד מפחידה
שהחיבור הוא מהיר מידי
וגם חזק מידי
שזה לא הגיוני להתגעגע לבנאדם שעד לפני שבוע רק פינטזתי לראות אותו באיזו מסיבה
הראש שלי מקובע ואומר לי לעשות מה שאני תמיד עושה,לברוח
לשים את מסיכת הקרירות והאדישות שלי
ולהרחיק ממני את הבנאדם שעושה לי טוב
אבל הלב שלי לא מסכים
הוא אפעם לא מסכים
אבל הפעם הוא נלחם באמת
אני מרגישה כמו קרב סכינים אצלי בפנים
שאין לדעת מי המנצח
אני מסבכת את עצמי ובעיקר אותו
ובעיקר מתוסבכת חח
אני יושבת וחושבת מה כן ומה לא
מה טוב ומה רע
סתם אוכלת לעצמי את הראש
אם ללכת אחרי הרגש,או ללכת אחרי ההרגל
כי מצד אחד,הרגש פגע בי
מצד שני,ההרגל מנע ממני הרבה דברים.
שיר שעלה לי לראש,ולא,אני לא מתאהבת,פשוט סתם שיר שנשמע לי מתאים
אני שוב מתאהב
משחק עם הלב
בלילות בלי שינה
שוב לצאת לגינה
אני שוב מתאהב
ונשבע כבר שלא
וקורא לה לבוא
אני שוב מתגנב
רק לראות מרחוק
אם הצער מתוק
שוב להיות כתינוק
אני שוב מתאהב
ונשבע כבר שלא
וקורא לה לבוא
שם אהבה מחכה
ואני עובר או...
דרך עצמי
דרך עצמך
שם אהבה מחכה
ואני עובר או...
דרך עצמי
דרך עצמך
אני שוב מתאהב
משחק עם הלב
בלילות בלי שינה
שוב לצאת לגינה
אני שוב מתאהב
ונשבע כבר שלא
וקורא לה
אני שוב מתבזבז
אני שוב מתאכזב
בא הולך ועוזב
אני שוב מסתובב
אני שוב מתאהב
ונשבע כבר שלא
וקורא לה לבוא
שם אהבה מחכה...
הו, Amore,
My love
שם אהבה מחכה...
אני שוב מתאהב
משחק עם הלב
בלילות בלי שינה
שוב יוצא לגינה
אני שוב מתאהב
ונשבע כבר שלא
וקורא לה
קורא לה לבוא
אני שוב מתאהב
ונשבע כבר שלא
וקורא לה
קורא לה לבוא
אני שוב מתבזבז
מתאכזב
עוזב
מתסובב...