לא משנה כמה תשקרי לעצמך,את לא באמת חזקה מזה
כולם יודעים שהסוף שלך מתקרב בצעדי ענק
והרוב גם מנחשים איך ולמה
ואולי את היחידה שיודעת את הזמן המדויק
ואת אופי השקט שיבוא לך
אבל את עדיין חושבת שאת מספיק חזקה כדי לעצור את זה
את משקרת
ועוצרת רק את עצמך
חיה בסרט
ומבלפת רק את גופך
הדמעות השחורות שנופלות מידי לילה על הכרית
הן לא סימן חיים
לא סימן לאנושיות
ולא סימן לריגשיות
הן פשוט סימן לחולשה שלך
מסמנות לך כמה שאת חלשה
חלשה שבורה פתטית ללא עמוד שדרה
הפכת להיות ההיא המדוכאת
המכוערת של החבורה
זו שאפחד לא רוצה להתקרב אליה
כי היא מתוסבכת מידי
המילים שלה ציניות מידי
יפות מידי
לא אמיתיות מספיק
הפכת להיות הלא נאהבת
הלא נמצאת
הלא רוצה להימצא
זו שאלה לא רוצים למצוא
הפכת להיות כלום
ובעצם מההתחלה היית כלום
מההתחלה היית אפס
רק חיית בפנטזיה מומצאת שהיית משהו
וזה שפקחת את עינייך
וראית מה את באמת
על זה מגיע לך שאפו
וזה שאת מודה בזה
שכל מה שבאלך
זה להיקבר במצולות
לקבל את השקט שאת כל כך משתוקקת
זה פשוט מראה
כמה שאת מטומטמת.
לדבר אל עצמך בגוף שלישי,הכי פאנן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~DoRi~