להתחבא מאחורי אנונימיות.
כמה שזה פתטי ילדי ישרא יקרים
שאתם פותחים מול כולם את החרא שלכם
מלכלכים את הכביסה המלוכלכת בחוץ
נפתחים לאנשים זרים בטירוף
פותחים את הלב והנשמה
חושפים אותם
אבל לא חושפים את עצמכם.
זו לא אנונימיות
זו פחדנות.
מכירים את זה,שאתם שונאים עיניים של בנאדם,כי הן כ"כ יפות?
לא,לא מקנאה.ממש לא.
אלא בגלל שאתם רואים כל מה שעובר לו בעיניים
כל מה שהוא חושב,מרגיש
ולשנייה אתם מתרגשים
ושנייה אחרת אתם נופלים נפילה חופשית,נפילת פחד מטורפת
ונגעלים מהמבט
אז אתם מסיתים את המבט שלכם?
אבל הוא עדיין מסתכל..גם אם אתם לא רואים לו ת'עיניים אתם יודעים,שהוא עדיין מסתכל.
ביקשתי שתפסיק להסתכל עליי ולא הפסקת
ביקשתי שתפסיק לגעת בי ולא הפסקת
ביקשתי שתפסיק לנשק אותי ולא הפסקת
ביקשתי שתפסיק לפתח אליי רגש,ולא הפסקת!
ביקשתי שתפסיק להפוך אותי למישי שאני לא,ולא הפסקת
ביקשתי שתפסיק להתייחס אליי כמו אל פרח נוי,ולא הפסקת.
ובא לי כבר לצרוח,שפאקינג תפסיק
שתעוף לי מהחיים
קח ת'חפצים
תארוז הכול למזוודה קטנה וחמודה
וטוס לי מהעיניים.
שתפסיק להתקשר
ולשלוח סמסים
ולנחות פה בסופ"שים
שתפסיק להיות שם,כשאני מתעוררת בבוקר
ותפסיק להיות שם,כשאני הולכת לישון
תפסיק לשיר לי
תפסיק להגיד לי כמה שאני בחורה מדהימה עם אופי מגניב
פשוט..צא לי מהחיים.למה זה טוב?
מכירים את זה,שאתם מתים להעיף מישהו מהחיים שלכם
אבל ניהיים מכורים?