אז....

היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת לי...

חג לי שמח וזר לי פורח היום יום הולדת לי...!! (:

והנה הגיע לו ג' טבת, יום ההולדת העברי שלי.

בעז"ה מחר אני אלך לכותל, אני מקווה שזה ייצא לפועל.

הייתי אמורה לנסוע לצפת, אך בסוף לא.

לא נורא... (:

אני בטוחה שהפוסט ייערך בקרוב, אבל רציתי שיהיה כאן פוסט בתאריך הזה.

:)

ש=ב=ו=ע  ט=ו=ב צדיקים של אבא שבשמיים...!!

מה שלומכם נפלאים??

ברצוני לספר לכם דבר שקרה לי אתמול, אמנם לא כזה משמעותי, אבל גרם לי להיזכר בדברים ולחשוב קצת...

למי שיודע, או שלא, הייתי היום במפגש-ישרא. אני לא אפרט מה אני חושבת על זה(), כי זה לא עקרוני ולא קשור לנושא.

תארו לעצמכם, אותי, נוסעת חזרה לביתי מעזריאלי, דרך הרכבת, וכאשר ירדתי ממנה- אישה דתיה ניסתה להוריד את מזוודתה אל שפת ה"מדרכה" (?), אך התקשתה. מיד כשראיתי זאת באתי אליה והצעתי לה את עזרתי, היא שמחה נורא ועזרתי לה. לאחר מכן היא אמרה לי בחיוך רחב "תזכי למצוות!" אמרתי לה "מה....בשמחה!" (בשמחה שעזרתי, לא למצוות. למרות שגם...חח :)

אז כן, זה מה שקרה. ועכשיו תשאלו... "מה הפואנטה בזה?!" או "אוקי תגיעי לעיקרון..." , אז אני אגיד לכם מה העיקרון פה.

אני הצעתי לה עזרה, ועזרתי לה, בשביל באמת לעזור, לא בשביל שלמעלה יירשם לי עוד משהו. יש כאלה, שנותנים כי "צריך לתת". כי זו מצווה לתת צדקה, ורושמים את זה למעלה. אבל לפעמים, צריך קצת לחשוב עם עצמנו. לפעמים, צריך לתת פשוט כדי לתת! לא יותר מזה, לא מצווה, לא גמול, לא שוחד ולא כלום. פשוט... לתת מהלב.

אז זה מה שחשבתי עליו (דברתי על זה גם פעם עם מורה שלי...), ואני אשמח לשמוע את דעתכם בעניין.

ביי בנתיים עמ"י! :)

הילה.

שמחכה ממש-ממש לשבת עתניאל!

דרך אגב,

היום זה היום הולדת הלועזי שלי. מחרתיים, ביום רביעי- (ג' טבת) זה העברי.

מאז ומתמיד אהבתי את חג החנוכה. למה, אתם שואלים? יש לכך כמה סיבות מובנות בעליל.

א- יש לי יום הולדת :)

ב- האווירה של חנוכה כ"כ נהדרת.

ג- זה לא חג שצריך "לשמור".

ד- כי חורף. לא, באמת. אני אוהבת חורף.

אצלי מתכוננים לארוחת ערב חגיגית, משמע- אני דוחסת את ידיי היישר לקערת עיסת הלביבות, אחי מסדר את החנוכיות, אמא מבשלת את השאר, ואחותי לא בבית. כמה לא צפוי. סתם, היא צריכה להגיע עוד שעה בערך, אני מקווה.

חשבתי, מה, אני אעשה סתם עוד פוסט של "חג שמח! תפזרו רק אור! תהיו שמחים!"? אממ כן, אבל לא רק. צריך לבוא עם זה עוד משהו.

ואז חשבתי- בואו אספר לכם קצת על חנוכה...אני בטוחה שיש כאלה שיודעים, וכמוהם, יש גם את אלה שלא. אז הנה הזדמנות להחכים קמעה.

- מקור שמם של ימי החנוכה הוא כנראה בחנוכה מלשון חנוכת המזבח, שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש על ידי המכבים, שלזכרה ובתאריך בו התרחשה נחגג החג. ישנו עוד הסבר הטעו ש: חנוכה = חנו כ"ה, כלומר בכ"ה בחודש (כסלו) חנו ישראל מאויביהם.

- הדלקת נר חנוכה היא המצווה העיקרית בחנוכה וזו המאפיינת אותו במיוחד, ולפיה יש להדליק נר בכל ערב מערבי החנוכה (החל מיום כ"ד בכסלו בערב, ואילך). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ (כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים.). מצווה זו מופיעה כבר באופן מרומז במשנה, אולם כתובה באופן מפורש רק בתלמוד. מקובל להשתמש בחנוכייה לצורך הדלקת הנרות, אך הדין המקורי מדבר על נרות בודדים.

- הדבר החשוב ביותר הוא, לוודא שהנרות ידלקו במשך 30 דקות לפחות, לאחר צאת הכוכבים. (יש לציין שהנרות הצבעוניים המפורסמים שנמכרים בכל חנות מכולת, בקושי עומדים בתנאי הזה! ). ניתן בקלות למצוא בחנויות רבות סוגים שונים של נרות צבעוניים וארוכים יותר.

- מבחינה אופטימלית, יש להדליק את החנוכייה מייד לאחר השקיעה. למרות זאת, אם לא כולם נמצאים בבית, עדיף להמתין לנוכחותם של כל בני הבית לשם קיום המצווה. כך קל יותר להכניס אווירה מיוחדת לחיק המשפחה, ובנוסף, כך מגבירים את פרסום הנס. בכל מקרה, ניתן להדליק את החנוכייה (עם אמירת הברכות) עד מאוחר בלילה, כל עוד אנשים ערים נמצאים בסביבה.

אני מקווה שלמדתם דברים חדשים, ואם גם לכם יש דברים ללמד אותי ואת השאר- אתם מוזמנים לכתוב בתגובות ואוסיף!

אז, חביביי היקרים. ברשותכם, אכנס לי להתקלח, כי תכף כבר אוכלים!

שיהיה לכם חג לא משמין, שמח, מלא אור ונהדר!