בפעם המיליון כבר.

נפתחתי שוב יותר מידי. הפעם באמת יותר מידי.

ועכשיו אחרי שנפתחתי אלייך? מה עכשיו?

אתה חתכת איתי, כי אתה מאלה שאם עושים צעד אחד קדימה

אז עושים בחזור שלוש צעדים אחורה.

אתה מפחד מהרגשות שלך ומעצמך. אתה אטום ריגשית. אתה אטום.

עכשיו אני יודעת שיש לך מישהי אחרת, חדשה, טרייה,

עוד פוסטמה שנפלה לך לפח.

אחת בלונדינית כמו שאתה אוהב, רזה, כוסית שאי אפשר להוריד ממנה

את העיניים. בהשוואה אליי? היא מושלמת.

למה נתת לי להרגיש שהכל בסדר בינינו אם הכל פשוט לא?

בשביל מה?

זה נתן לך משהו? עשה אותך יותר טוב? יותר שמח?

אתה עוד אפס כמו כולם. משחק עם כולן ובסופו של דבר לא יוצא לך כלום.

כואב לי, עצוב לי.

נשאר לי רק לברוח ממך בביתספר ולא להתקל בפרצוף היפה הזה שלך,

לא נורא רק עוד 8 חודשים ולא רואים אותך יותר. אפעם.