לא משנה כמה זמן תכיר בן-אדםברגע שהוא יפגע בך
תבין שבכלל לא הכרת אותו...
אתה נזכר בי לפעמים כמו שאני נזכרת בך?
כואב לך או שבכלל לא אכפת לך?
אני לא מאמינה שאתה לא ניכזר בי יותר..
כי אם זה נכון..אם אתה לא זוכר אותי יותר אז לא הכרתי אותך אף פעם..
אתה...אני...זה נישאר שם...באותם רגעים באותן השיחות...בדמעות שלי...
מתעקשת לא לזכור יותר
מתעקשת לשמור את הזיכרון שלך קרוב אלי..לא לחלוק יותר..
הרי מה הטעם אתה לא תרים שיחה, לא תשאל מה נישמע
החיים שלך קיבלו תפנית
קיבלת כל מה שרצית...
ואני נישארתי עם המחנק הזה שאני מרגישה כשאני רואה אנשים
שקשורים אליך..כשמשהו מזכיר לי אותך
כשמישהו עם הבושם שלך עובר ואני אוטומטית מסתובבת לאחור לראות..
ובעצם אני אפילו לא זוכרת מה הריח...כניראה הריח מוכר בתודעה שלי
וכמה פעמים רציתי לחייג את המספר שלך ובכוח העסקתי את עצמי בדברים אחרים כדי לא לחשוב על זה
לא לעשות את אותה הטעות כל פעם..
ואולי יום אחד אני אצלצל...ותשמח לדבר איתי
ותדע שאני לא כועסת...ואלי בכלל לא אכפת לך....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
