אוףף, ממש לא בא לי בטוב היום כיפור הזה.. לא ממש מדמיינת את עצמי מחר בצום ובשיעמום קשה במיוחד.
ממש אין לי כוח לזה, אבל מה לעשות..
חח ממש חפרו לנו בבצפר על זה.. חשבון נפש, לחשוב על כל הדברים שאני רוצה השנה, וסליחות ומחילות וכל זה.
חפרו חפרו, אבל צודקים.. זו המטרה של יום כיפור- לעשות חשבון נפש, להיות עם עצמך קצת.. לבקש סליחה, ובעצם לסיים כמו שצריך את השנה הזאת ולהתחיל נקי את השנה החדשה..
חשבתי על זה, והבנתי, שלרוב האנשים, יום כיפור הוא לא כזה מענה, כמו שהוא צריך להיות.
תחשבו על זה, המטרה של יום כיפור היא לענות את עצמך, בכל מובן שהוא..
ואפילו בתנ"ך כתוב - "ענו את נפשותייכם".
והאמת? שלצאת עם חברים בערב יום כיפור , לדבר , לצחוק, ואפילו להתלונן ולהתבכיין על הצום הנורא ועל השיעמום.. זה לא ממש עינוי..
הרי בתכלס.. רוב האנשים לא באמתתת מענים את עצמם, ויש אנשים שלוקחים כדורים כדי שיהיה להם צום קל..
זאת בכלל לא המטרה של יום כיפור.. המטרה של יום כיפור היא להכביד על הבן אדם, לענות אותו. בכל המובן של המילה ! בלי הקלות, בלי הנאות, פשוט עינוי לשם העינוי.
אז אם ככה, למה אנשים תמיד מנסים למצוא את הדרכים להקל על עצמם ביום כיפור? או מנסים למצוא את הדרכים להנות ביום הזה?
אני חושבת, שאלה שבאמתתת סובלים ביום כיפור, זה הדתיים שבאמת מונעים מעצמם כל סוג קטן ביותר של הנאה.. והולכים עם זה עד הסוף..
ואני לא אומרת שאני לא כזאת, שאני לא יוצאת לי בערב יום כיפור ו"מבלה" עם חברים, ומנסה כמה שיותר להקל על עצמי.
אבל זה פשוט לא צריך להיות ככה !
הרי זאת בכלל לא המטרה של היום הזה, זה לא יום לבילויים, זה יום להתענות, נטו- להתענות.
אבל אולי.. יכול להיות שלאנשים מסוימים, ואפשר לומר- לרובם..
לצום, ולהיות יום אחד בלי מחשב או טלויזיה זה הדבר הכי מענה שיש..
הכל יחסי.
סליחה, לכל מי שפגעתי בו השנה ובכלל, פשוט סליחה .
צום קל.