"The reason it hurts so much to separate is because our souls are connected.
Maybe they always have been and will be.
Maybe we've lived a thousand lives before and in each of them we've found each other.
And maybe, each time we've been forced apart for the same reasons.
That means that this goodbye is both a goodbye from the past ten thousand years,
And a perlude to what will come."
אני לא מצליחה להירדם.
אני בוכה באמצע הלילה.
אני בוכה מולך.
אני לא רוצה לחזור אחורה.
אני לא רוצה לבכות לפני השינה, אני לא רוצה להיות עצובה.
אני צריכה לומר לך שאני לא מתכוונת לחכות.
את עשית את הבחירה שלך.
לא משנה כמה תתרצי את זה.
אם היית אוהבת אותי מספיק היית מבינה כמה זה קל.
את חושבת שאני לא מתה מפחד?
לעזאזל לי יש יותר סיבות לפחד ממך.
אני עזבתי פעם אחת ומאז לא עזבתי אותך.
את עוזבת אותי יום יום, חודש אחרי חודש.
אני שלך ואת שלי לנצח.
וחוץ מזה שום דבר לא נכון.
אבל זה בדיוק זה.
אנחנו לא קיימות.
לא עוד.
הלוואי וכן היינו אבל לא.
לכן, אני אמשיך להיות החברה הכי טובה אבל חוץ מזה שום דבר.
תמיד יהיה לך מקום בלעדי בלב שלי אבל אני מאחלת לי שיום אחד,
יום מקסים אחד אני אמצא את הבחורה הזו שתרצה אותי,
שתאהב אותי,
שלא תמקם אף אחת אחרת מעליי.
מישהי שתגרום לי לאהוב אותה בכל יום שתיהיה לידי,
שתכבד את העובדה שאת החברה הכי טובה שלי אבל תזכיר לי שגם היא שם לצידך,
מוכנה להיות החברה הכי טובה שלי,
לחבק אותי כשאפול.
היא לא תיהיה את אבל היא תיהיה.
זה מספיק לי.
אני לא רוצה להתפשר על פחות ממה שמגיע לי.
ולא מגיע לי חצי בנאדם.
אני אוהבת אותך.
לא מסוגלת לומר לך את זה.
לא יודעת אם אי פעם אהיה מסוגלת לומר לך את זה.
אני מאחלת לך שתדבקי בהחלטות שלך ולא תתפשרי.
"Our souls were one, if you must know,
And never shall they be apart;
With splendid dawn, your face aglow
I reach for you and find my heart."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Summer is gone