אני רואה אותה נלחמת עליי.
אין לה סיכוי, היא אפילו לא מבינה מול מה היא עומדת.
לדבר עלייך היום בפגישה בבר נוער, העלה בי כל כך הרבה רגש.
שלא תביני לא נכון, אני מדברת עלייך כל פגישה, אבל הפעם...
היועצת שם סופסוף הבינה שבשבילי את הבנאדם היחיד שגורם לי להרגיש את הרגע,
שלוקח אותי למסע עם עצמי.
את מפיחה בי חיים. את יודעת כמה זמן אני לא חיה?
אני משקרת לה בלי הרף, אני פשוט רוצה אותך סביבי.
אני מתגעגעת אלייך אפילו עכשיו, למרות שראיתי אותך אתמול ושלשום.
אני לא יכולה להיגמל.
זה לא בריא. אלי פה. היא שוכבת על המיטה כרגע בזמן שאני כותבת את זה וגם אם תנסה לא תבין את מה שאני כותבת.
היא התאהבה בי. לגמרי. הזהרתי אותה שלא תסמוך עליי, שאני לא סומכת על עצמי אבל היא התאהבה...
אני יודעת שאני אפגע בה, אני מפחדת מזה.
לא מגיע לה את זה, לא מגיע לה מה שאני עושה.
אבל אני לא מסוגלת, לא מסוגלת לבטוח בעצמי מספיק.
אני מפחדת שאם אני אשחרר אותה, שאם העובדה שהיא שם לא תעמוד לי מול העיניים אני אטבע שוב בלאהוב אותך.
ואפגע.
כמו תמיד.
אני מפחדת שאני אתן לעצמי להאמין שוב ואת תלכי.
אני מפחדת.
מעולם לא פחדתי לפני כן. לא באמת.
אני הבנאדם הנורא ביותר שקיים, אני לא מצליחה להבין למה מישהי תתאהב בי.
למה שתרצה אותי ככה?
הלוואי וכל זה לא היה קורה.
הדבר היחידי שאני בטוחה בו הוא שאני לעולם לא אתן לך ללכת שוב. לא משנה מה יקרה.
But you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go
Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Summer is gone