הרגשתי שאת נחנקת,
הרגשתי שאת הולכת לומר משהו- עכשיו.
לא כי את לא יכולה בלעדיי,
ממש אבל ממש לא.
לא כי את מתגעגעת לחברה הכי טובה שלך.
כי היא הלכה.
ושוב את מחפשת את הFiller שלך.
אני מצטערת זה לא יחזור על עצמו.
אני לא אתן לך לערער אותי.
לא הפעם.
אני חזקה יותר.
את יודעת בדיוק באילו שיטות להשתמש אבל אני עדיין חזקה יותר.
את איבדת את האהבה שלי אלייך.
כל מה שנותר כרגע זה געגועים לתקופה שהכל היה בה פשוט.
בתקופה אני מאוהבת ולא בבן אדם שאת.
מגיע לי יותר,
אני סופסוף מקבלת יותר.
ואת לעולם לא תוכלי לקחת לי את זה שוב.
לעולם אני לא ארגיש מושפלת כמו שהרגשתי בגללך.
ולעולם, אבל לעולם אני לא יהיה עם בנאדם ששיקר לי ברוע הנתעב ביותר שקיים עלי האדמות וגרם לי להאמין לו בדיוק בדרך שהוא רצה,
ואז קבר אותי יחד עם הלב הארור שלו.
לעולם אני לא אתפשר על מה שמגיע לי.
וזו אישה, בוגרת, שיודעת מה היא רוצה ומוכנה להילחם עליי.
שמסתכלת לי בעיניים וכואבת את כל הכאבים שלי.
שלא גורמת לי להרגיש דרמתית מדי ותמיד מנסה להבין מאיפה מגיעים הפחדים שלי.
לעזאזל האלי, מזל שבאת... והצלת אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Summer is gone