הכותרת הזאת פשוט הזכירה לי משהו שאבא שלי סיפר פעם על הצבא ברוסיה.
איסור על עישון סיגריות, קצת מעורר גיחוך.
אני יוצאת לרגע מנקודת המבט האנטי-סיגריות שלי.
המאה הקודמת, ברית-המועצות.
אנשים היו מעשנים, יוצרים לעצמם הפסקות כדי להתחמק ממשימות נוספות.
חבורה של חיילים (מהתקופה המתוארת למעלה) יושבים/עומדים ומעשנים.
אחד מהם, לעומת זאת, לא מעשן (תודו שהופתעתם).
המפקד ניגש אליהם.
"מה אתם עושים?"
- "הפסקת עישון"
"היי אתה, אתה לא מעשן."
- "לא."
"אז בוא בינתיים לנקות את החדרים, לשטוף כלים ולקלף תפוחי אדמה."
תמיד יש את האחד שנדפק.
זה לא לחץ חברתי עצום? אנשים היו בוחרים לעשן כדי להימלט ממשימה, ונתקעים עם זה לכל החיים.
ועכשיו, חוץ מהעובדה שלעשן באופן כללי לדעתי זה דבר שצריך לאסור, בצבא בפרט.
אנשים בצה"ל עושים פעילות פיזית (או לפחות אמורים לעשות), כך שלעשן שם זה פשוט לא בריא.
מובן שהם לא יוכלו לתפקד במלוא כוחם כשהריאות שלהם נפגעות מסיגריות.
אני כבר לא מדברת על כל שאר הנימוקים שאיני מבינה בהם דבר, מספיק רק זה.
ולגבי כל אותם חיילים מעשנים - רוצים לשרת את הצבא ולהגן על המדינה שלנו בכבוד? אם אתם באמת רוצים לתרום את כל כולכם, אין סיבה שתמנעו מהצבא את מלוא כוחכם בגלל סיגריות, באמת שאין.
(וכן, אני גם די בטוחה שלא כל החיילים עד כדי כך אוהבים את המדינה שלנו ומתים להיהרג במלחמה הקרובה, אבל אם אתם מעשנים - חבל. רוצים להרוס את גופכם לאט ובאכזריות? אל תהרסו גם את שאר החיילים שהגיעו לצבא למען לא נמות ע"י טרוריסטים וטילים, ואנחנו באמת צריכים אותם.)
וכעת, אקדים תרופה למכה ואודיע בחגיגיות לכל אותם אנשים שכ"כ בטוחים שאני אגדל ותחת הלחץ החברתי העצום אתחיל לעשן למוות - אינני חסרת עמדה בנושא, כפי שראיתם, ואני לא מתכוונת לאבד אותה ב-36 השנים הקרובות (אחר כך זה כבר במילא לא מגניב לעשן).
לסיכום (איזה מתוחכמת אני! גם פתיחה, גם גוף הטקסט וגם סיום!), מי יתן ויאושר האיסור על עישון סיגריות בבסיסי צה"ל. השלב הבא - השתלטות על העולם!
(אני מרגישה כ"כ פתאטית לכתוב לנושא החם. פשוט עלוב. בושי טל, בושי!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חתול מעופף
יאי.
